שתי משפחות רדופות: חלק ב' – "מי מתגורר בבית היל"

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה." כך פותח לב טולסטוי את את הרומן האלמותי "אנה קרנינה", ואין ציטוט יותר מדויק כשמדובר בשתיים מהמשפחות האומללות ביותר בטלויזיה השנה: משפחת רוי המעושרת אך לא מאושרת מ"יורשים" של HBO, ומשפחת קריין, שממש לא הייתה צריכה להיות בעסקי הנדל"ן, מ"מי מתגורר בבית…

שתי משפחות רדופות: חלק א' – "יורשים"

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה." כך פותח לב טולסטוי את את הרומן האלמותי "אנה קרנינה", ואין ציטוט יותר מדויק כשמדובר בשתיים מהמשפחות האומללות ביותר בטלויזיה השנה: משפחת רוי המעושרת אך לא מאושרת מ"יורשים" של HBO, ומשפחת קריין, שממש לא הייתה צריכה להיות בעסקי הנדל"ן, מ"מי מתגורר בבית…

ראיתי "רפסודיה בוהמית" פעמיים ואין לי חרטות

אף פעם לא היה לי ממש עניין בקווין (או לחלופין משהו נגד קווין), ועד היום, אני לא ממש מעורה בהיסטוריה או בדיסקוגרפיה של הלהקה האגדית. עם זאת, תמיד ידעתי שאצפה ב"רפסודיה בוהמית" ברגע שהסרט ייצא למסכים כי רמי מאלק זה דווקא מישהו שאני כן מעורה בו. מעבר להיותי מעריצה די גדולה של "מר רובוט", אני…

כן, המפקדת: יחסי כוחות מגדריים ב"שומר ראש" ו"הומקאמינג"

לחזור לכתוב אחרי הפסקה ארוכה זה קשה. משהו שהיה אולי פעם הרגל הולך לאיבוד והמחשבה שאבהה עכשיו במסך המחשב בניסיון למצוא זוית מרעננת על משהו שכולם כבר כתבו עליו בשביל, בואו נודה באמת, לא יותר מדי תמורה, היא לא המפתה ביותר. ועם זאת, בלוגרים חוזרים אל הדף החלק הדיגיטלי שוב ושוב ולאחר זמן קצר (או…

ארבע קומדיות רומנטיות מ-2018

אני מתנגדת בתוקף למושג "Guilty Pleasure". רק פיענוח השילוב בין שתי המילים האלו הוא משהו שמבחינתי דורש יותר מדי מאמץ, ולכן במקום לנסות להבין מה לעזאזל הם הדברים שנחשבים “Guilty Pleasures” בניגוד לרק “Pleasures” אני מעדיפה פשוט להכריז שזה משהו שאני לא מאמינה בו. אני מניחה שהכוונה היא לדברים שאנחנו נהנים מהם שרוב האנשים סביבנו…

מג'יד ג'ורדן: הגעתי למסיבה באיחור. אבל הגעתי.

לפני כמה זמן קראתי שכשמגיעים לגיל 30 מפסיקים לחפש מוזיקה חדשה. הייתי רוצה להגיד שנחרדתי לעצמי והכרזתי שלנצח אמשיך לסקור את הרשת אחר שירים חדשים אבל לא כך היה. זה לגמרי נכון. אם ליוטיוב היה אלגוריתם שמראה מהם הסרטונים שבהם ציפיתי הכי הרבה פעמים, כנראה שהרשימה הזו תהיה מורכבת אולי מכמה עשרות בודדות של אמנים….

שישה סרטים שראיתי בלוס אנג'לס

יומיים לפני שמתחילה שנת הלימודים השניה והאחרונה שלי כאן בניו יורק ה(כבר) קרירה. בעודי מנסה להתחמק מההצניחה הבלתי-נמנעת לתוך חודשיים נוספים של חיפוש עבודה, אני נזכרת בכל הזמנים הטובים של הקיץ בהם כל מה שהיה לי לעשות זה לראות סרטים. החלטתי לכתוב על שישה מהסרטים הללו, שניים מהם שהיו השלמות long overdue, שלושה נוספים שאולי…

הסדרות הכי טובות שהשלמתי בלוס אנג'לס

כפי שציינתי בפוסט הקודם, החודשיים שביליתי בלוס אנג'לס היו תקופה מצויינת להשלים כמה סדרות טלויזיה שאליהן לא הצלחתי להגיע במהלך שנת הלימודים האחרונה. הפוסט הזה מוקדש להן, כמו גם לכמה סדרות נוספות שאת הצפיה בהן סיימתי באל.איי. אחד הדברים הטובים בטלויזיה זה שבניגוד לסרטים גרועים שלרוב פשוט צולחים, סדרות גרועות אפשר להפסיק לראות אחרי כמה…

דברים שראיתי בשביל ריז אחמד: מדריך (כמעט) מלא

עדכון אחרון: נובמבר 2018. החלטתי שהפוסט הזה הולך להיות פוסט מתעדכן, כי לשמחתי ריז ממשיך להופיע בדברים ואני ממשיכה לצפות ברובם. כשגיליתי שאני הולכת לבלות חודשיים וחצי מחיי בלוס אנג'לס בהתמחות שמעולם בחלומותיי הפרועים לא חלמתי שאשיג, התחלתי לעשות תוכניות לכל הטיולים שאעשה וכל האנשים שאפגוש, וכל הימים שאבלה בחוף הים. בסופו של דבר יצא…

מחשבות על מר רובוט

אז מסתבר שלא כתבתי פוסט אחד בבלוג במהלך 2016. אני מניחה ששבוע לפני שאני עוברת לגור בחו"ל is as good a time as any לכתוב את מה שכנראה יהיה הפוסט האחרון בבלוג אי פעם. לפני קצת יותר משבוע סיימתי את עבודתי בחברה שבה עבדתי כארבע שנים. אם כי רבים יחשבו שהדבר ההגיוני לעשות בשבועיים האחרונים…