שישה סרטים שראיתי בלוס אנג'לס

יומיים לפני שמתחילה שנת הלימודים השניה והאחרונה שלי כאן בניו יורק ה(כבר) קרירה. בעודי מנסה להתחמק מההצניחה הבלתי-נמנעת לתוך חודשיים נוספים של חיפוש עבודה, אני נזכרת בכל הזמנים הטובים של הקיץ בהם כל מה שהיה לי לעשות זה לראות סרטים. החלטתי לכתוב על שישה מהסרטים הללו, שניים מהם שהיו השלמות long overdue, שלושה נוספים שאולי…

דברים שראיתי בשביל ריז אחמד: מדריך (כמעט) מלא

כשגיליתי שאני הולכת לבלות חודשיים וחצי מחיי בלוס אנג'לס בהתמחות שמעולם בחלומותיי הפרועים לא חלמתי שאשיג, התחלתי לעשות תוכניות לכל הטיולים שאעשה וכל האנשים שאפגוש, וכל הימים שאבלה בחוף הים. בסופו של דבר יצא שכמות הטיולים שעשיתי, וכמות הפעמים שהייתי בחוף הים יכולות להיספר על יד אחת. כמות הסדרות והסרטים שהיה לי זמן להשלים, לעומת…

סיכום 2015 – חלק ב': הסרטים הטובים בקולנוע

כמובטח, להלן חלקו השני של סיכום השנה שלי בקולנוע. והפעם הסרטים שהכי אהבתי שהגיעו לבתי הקולנוע כאן אצלנו. הרשימה היא מצומצמת ביותר – רק סרטים שבאמת הלהיבו אותי ואשמח להמליץ עליהם שוב. היו כמה אחרים שקיבלו אצלי 4+ כוכבים השנה, ביניהם "הקול בראש" שאין צורך להרחיב עליו עוד, קומדיית התיכון הקלילה והכיפית "מתוייגת", "שנה קשוחה…

סיכום 2015 – חלק א': הסרטים הטובים שלא הגיעו לקולנוע

קיבלתי השראה מפוסט סיכום הסרטים של נטע אלכסנדר לעשות את האינטרו קצר, אז ככה זה הולך – השנה, שנת 2015, ראיתי המון סרטים. המון במונחים שלי, אולי יותר ממה שראיתי כל חיי (לפחות כך זה הרגיש). בויכוח בין קולנוע וטלויזיה, אני תמיד לוקחת את צדה של הטלויזיה כי אני מאמינה ש(כמו שדמותה של ג'יין פונדה…

"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" – ביקורת מאוזנת

ביום רביעי בערב התקיימה ב-יס פלאנט ראשל"צ הבכורה החגיגית של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" (כנראה שגם הם לוקחים את השמות שלהם ממאגר שמות המבצעים של צה"ל). בעוד שרבים מעמיתיי הפכו לפאנגירלז גמורים בשבועות האחרונים, סקרנותי לא הייתה גבוהה במיוחד, אבל קיוויתי שלכל הפחות אחבב את פרקה השביעי בסאגה הקולנועית הפופולארית בעולם. התברר שהסרט היה בדיוק –…

קאן 2015: סקס, סמים וירושלים – חלק ב'

סופ"ש נוסף, ואיתו חלק ב' ואחרון של דירוג הסרטים שראיתי בקאן. בפוסט הנוכחי יופיעו הסרטים שהגיעו למקומות 5 עד 1, סרטים שמאוד נהניתי מהם ושמחתי שהייתה לי הזדמנות לראות בקונסטלציה של הפסטיבל, ובכלל. ומי הגיע למקום הראשון? כל מי שמספיק מכיר אותי בוודאי לא יופתע, אז without further ado הנה הסרטים הכייייי טובים שראיתי בפסטיבל…

קאן 2015: חיים בסרט, או ארבעה – חלק א'

כמעט שבועיים עברו מאז שחזרתי מפסטיבל קאן המדובר, וכפי שחלקכם ראו כבר העליתי את רשמיי "על הנייר" באייטם שפורסם ב-NRG. אבל 800 מילים אינן מספיקות לכסות כמעט עשרה ימים של הקרנות, פגישות, קוקטיילים, עמידות בתורים, ארוחות במקדונלדס ואת טירוף החושים והדעת הכללי שהינו אחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים בעולם. ולכן חזרתי לפה, אם לא להמשיך לחפור…

"מקס הזועם: כביש הזעם" – סוף העולם כבר כאן

נראה שהשיטה הכי טובה להביא אותי לכתוב בבלוג זה לאיים עלי עם טיסה קרבה והולכת לחו"ל, ועל כן, אין לי ברירה אלא לכתוב ביקורת על "מקס הזועם: כביש הזעם", שעות ספורות לפני שאני עולה על מטוס ומתעופפת לי לפסטיבל קאן. אם כך, אתמול צפיתי בסרט הרביעי בסדרת "מקס הזועם". היום כבר כולם הספיקו לכתוב עליו….

"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" – דירוג החתיכים הגדול

בסוף השבוע האחרון הגיעה לסיומה הטרילוגיה של ההוביט. אני בטוחה שרבים ממעריצי הספרים, ובעצם אפילו אלה מאיתנו שלא קראו לא את "ההוביט" ולא את "שר הטבעות", יודו לאחר צפיה בסרט הנועל את הטרילוגיה שהיה ניתן בכיף לסיים את כל העניין עם שני סרטים מקסימום. אך כידוע הוליווד הינה בועה חמדנית ולכן זכינו לקבל עוד שעתיים…

אוגוסט 2014: וודי אלן ממשיך להיות מעפן ואני כותבת את פוסט האופנה הראשון שלי

בניגוד לשנים אחרות, חודש אוגוסט השנה עבר יחסית בשלום. עדיין הייתי מובטלת, מה שאומר שלא הייתה לי הזדמנות להתאמלל על עבודה שאני שונאת. אכלתי טוב. ישנתי הרבה. רקדתי על עמוד להנאתי (עדיין עושה את זה) וחוויתי משברים קיומיים לרוב (גם את זה עדיין עושה, הופכת למקצוענית). אלה היו הזמנים. אבל ברצינות אוגוסט, אל תחזור שוב,…

יולי 2014: סקס טייפ שאף אחד לא רוצה לראות ומייקל פאסבנדר בסרט שבו בכלל לא רואים את מייקל פאסבנדר

חודש יולי היה ברובו מאכזב מבחינה תרבותית (ואם אני זוכרת נכון גם מכל בחינה אחרת), אבל היו כמה נקודות אור. פסטיבל הקולנוע בירושלים יתקיים כמתוכנן פסטיבל הקולנוע בירושלים היה הראשון שנכחתי בו עם תג עיתונאי. זה היה מרגש. לא ראיתי המון סרטים ורוב אלה שראיתי היו רק בסדר, אבל – סוף סוף, אחרי ציפיה ממש…

יוני 2014: לנה דל ריי, אפס ביחסי אנוש, והטוקבקים הכי מכוערים שקיבלתי אי פעם

אם כי ניתן היה להניח אחרת, לא, לא מתתי. אם כי רובכם יודעים מהפוסט הקודם בבלוג (שנכתב לפני יותר מחצי שנה!!!) שאכן שבתי ארצה לאחר שהייה ממושכת ברחבי יבשת אמריקה, אלה מכם שאינם עוקבים אחרי הבלוג בפייסוש (שעדיין לגמרי פעיל ומתעדכן עם כל טוב, אגב) כנראה לא יודעים שבערך חודש אחרי שחזרתי התמזל מזלי והצטרפתי לצוות מבקרי…