סיכום 2015 – חלק ב': הסרטים הטובים בקולנוע

mommy2

כמובטח, להלן חלקו השני של סיכום השנה שלי בקולנוע. והפעם הסרטים שהכי אהבתי שהגיעו לבתי הקולנוע כאן אצלנו. הרשימה היא מצומצמת ביותר – רק סרטים שבאמת הלהיבו אותי ואשמח להמליץ עליהם שוב. היו כמה אחרים שקיבלו אצלי 4+ כוכבים השנה, ביניהם "הקול בראש" שאין צורך להרחיב עליו עוד, קומדיית התיכון הקלילה והכיפית "מתוייגת", "שנה קשוחה מאוד" (שלדעתי כולל את הופעתה הטובה ביותר של שחקנית בקולנוע השנה, למרות שהבנתי שאני בעמדת מיעוט) ואחרים.

עוד, אבל לא המון, כי כמו שכבר ציינתי לדעתי הנצחונות הגדולים באמת בקולנוע היו השנה בשוליים. רוב הזמן נראה שהקהל מחליט אילו סרטים ייעשו ויופצו, אבל לדעתי זה דווקא צריך להיות ההיפך – היוצרים (ובעיקר המממנים) צריכים להיות אלה שמחליטים והקהל צריך להסתגל. רק ככה הקולנוע המסחרי לא יהפוך לבדיחה מוחלטת. אולי בעתיד אוכל גם אני לתרום לשינוי מיוחל זה, אבל בינתיים כל מה שאני יכולה לעשות זה לדרג סרטים בבלוגי הנידח.

אז ללא שהיות נוספות, הנה הסרטים המעטים שעשו לי את השנה.

עוד כאלה בבקשה

סיכום 2015 – חלק א': הסרטים הטובים שלא הגיעו לקולנוע

exmachina2

קיבלתי השראה מפוסט סיכום הסרטים של נטע אלכסנדר לעשות את האינטרו קצר, אז ככה זה הולך – השנה, שנת 2015, ראיתי המון סרטים. המון במונחים שלי, אולי יותר ממה שראיתי כל חיי (לפחות כך זה הרגיש). בויכוח בין קולנוע וטלויזיה, אני תמיד לוקחת את צדה של הטלויזיה כי אני מאמינה ש(כמו שדמותה של ג'יין פונדה אומרת להארווי קייטל ב-Youth של פאולו סורנטינו – שלא מופיע ברשימה הזו) טלויזיה היא העתיד, והאמת שגם כבר ההווה. אבל רוב זמני הוקדש השנה דווקא לקולנוע, למרות שרובו היה די חרא אם נודה באמת, היו כמה הברקות. את ההברקות האלה דווקא מצאתי מחוץ לבתי הקולנוע הגדולים – בפסטיבלים והקרנות חד-פעמיות. וכך נוצרה הרשימה הבאה – קבלו את הסרטים שהכי אהבתי, שלא הופצו בשנת 2015.

גיליתם סרט אחד שמופיע ברשימה, אבל ישנם עשרה נוספים! כמו כן, שני בונוסים בשביל הכיף.

"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" – ביקורת מאוזנת

ביום רביעי בערב התקיימה ב-יס פלאנט ראשל"צ הבכורה החגיגית של "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר" (כנראה שגם הם לוקחים את השמות שלהם ממאגר שמות המבצעים של צה"ל). בעוד שרבים מעמיתיי הפכו לפאנגירלז גמורים בשבועות האחרונים, סקרנותי לא הייתה גבוהה במיוחד, אבל קיוויתי שלכל הפחות אחבב את פרקה השביעי בסאגה הקולנועית הפופולארית בעולם. התברר שהסרט היה בדיוק – לא פחות ולא יותר – מה שציפיתי שיהיה.

theforceawakens3

היו הרבה סצנות כאלה

וגם – מה היה החלק הטוב ביותר, ומה היה החלק הגרוע ביותר בסרט? כנסו כנסו.

קאן 2015: סקס, סמים וירושלים – חלק ב'

סופ"ש נוסף, ואיתו חלק ב' ואחרון של דירוג הסרטים שראיתי בקאן. בפוסט הנוכחי יופיעו הסרטים שהגיעו למקומות 5 עד 1, סרטים שמאוד נהניתי מהם ושמחתי שהייתה לי הזדמנות לראות בקונסטלציה של הפסטיבל, ובכלל. ומי הגיע למקום הראשון? כל מי שמספיק מכיר אותי בוודאי לא יופתע, אז without further ado הנה הסרטים הכייייי טובים שראיתי בפסטיבל קאן 2015. אינג'וי!

הסרטים הטובים שראיתי בקאן, מקומות 5-1

קאן 2015: חיים בסרט, או ארבעה – חלק א'

כמעט שבועיים עברו מאז שחזרתי מפסטיבל קאן המדובר, וכפי שחלקכם ראו כבר העליתי את רשמיי "על הנייר" באייטם שפורסם ב-NRG. אבל 800 מילים אינן מספיקות לכסות כמעט עשרה ימים של הקרנות, פגישות, קוקטיילים, עמידות בתורים, ארוחות במקדונלדס ואת טירוף החושים והדעת הכללי שהינו אחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים בעולם. ולכן חזרתי לפה, אם לא להמשיך לחפור על איך בקושי ראיתי סלבס ומה אכלתי כל יום לארוחת בוקר, אז לפחות לפרט אודות הסרטים היחסית מעטים אך הטובים (או לפחות ממוצעים) שראיתי במהלך הפסטיבל.

אם כך, להלן לחלקו הראשון של סיקור הסרטים שלי. נתחיל באלה שהיו טובים, או טובים מספיק בשביל שלא אצא מהם באמצע (וגם זה קרה לא מעט).

הסרטים הטובים שראיתי בקאן, מקומות 11-6

"מקס הזועם: כביש הזעם" – סוף העולם כבר כאן

נראה שהשיטה הכי טובה להביא אותי לכתוב בבלוג זה לאיים עלי עם טיסה קרבה והולכת לחו"ל, ועל כן, אין לי ברירה אלא לכתוב ביקורת על "מקס הזועם: כביש הזעם", שעות ספורות לפני שאני עולה על מטוס ומתעופפת לי לפסטיבל קאן.

אם כך, אתמול צפיתי בסרט הרביעי בסדרת "מקס הזועם". היום כבר כולם הספיקו לכתוב עליו. ואני מבינה אותם, זו הייתה חוויה חושית שקשה מאוד להוציא מהראש ומהגוף. "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא כנראה התרגום המביך ביותר שאפשר לתת לשם קיקאס כמו "Mad Max: Fury Road" אבל העובדה שזה יהיה, ללא עוררין, סרט האקשן הכי טוב שתראו השנה, ואם אעז להגיד – סרט האקשן הטוב ביותר שנעשה באני-לא-יודעת-כמה השנים האחרונות, די מפצה על עניין הטייטל המעפן. האמת שאולי אפילו אחד הסרטים הטובים ביותר בזמן האחרון, בלי קשר לז'אנר שלו. פשוט סרט ממש טוב.

אבל לפני שאתם נכנסים לזה, יש כמה דברים שצריך לדעת.

"מהיר ועצבני" מי??

"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" – דירוג החתיכים הגדול

בסוף השבוע האחרון הגיעה לסיומה הטרילוגיה של ההוביט. אני בטוחה שרבים ממעריצי הספרים, ובעצם אפילו אלה מאיתנו שלא קראו לא את "ההוביט" ולא את "שר הטבעות", יודו לאחר צפיה בסרט הנועל את הטרילוגיה שהיה ניתן בכיף לסיים את כל העניין עם שני סרטים מקסימום. אך כידוע הוליווד הינה בועה חמדנית ולכן זכינו לקבל עוד שעתיים וחצי עם בילבו באגינס וחבורת הגמדים שלו. מה שכן יכול להיאמר לזכות ההוביט: קרב חמשת הצבאות הוא שהתלת מימד היה נהדר.

מה עוד היה נהדר? שלמרות שהיה מצ'עמם ומיותר, זכינו לבלות עוד שנה בחברת הקאסט היפהפה של ההוביט. והרי לכם אחת הסיבות היחידות לראות את הסרט – החתיכים, כמובן. ומכיוון שאני לא אוהבת לזרוק את הקוראות היקרות שלי לתוך מים עמוקים בלי שיידעו למה הן נכנסות, הרגשתי מחוייבות לעשות דירוג חשוב מאין כמוהו – דירוג של 5 השחקנים השווים ביותר שבהם תיתקלו בסרט ההוביט השלישי, החל מהאחד שהייתי זורמת איתו וכלה במקום הראשון – בעלי לעתיד/היינו ביחד בחיים קודמים/זה כואב כי זה היה אמיתי.

אם כך, להלן הדירוג האולטימטיבי.

כל החתיכים אצלי בארץ התיכונה