"שיחות עם רוצח: הקלטות של טד בנדי" מזכירה שאנשים לא משתנים

לפני שבועיים בלבד, בפוסט שלי על "בלש אמיתי", ציינתי שכבר אין הרבה ייחודיות בסיפורים פיקטיביים או דוקומנטריים שסובבים סביב אלימות כלפי נשים וילדים, והגברים שביצעו אלימות זו. למרות שאמרתי שאמשיך לצפות בעונתה השלישית של "בלש" בשביל לוודא אם אני רוצה או לא רוצה לראות את כולה, בסוף לא עשיתי את זה וגיליתי שהאמת, זה לא…

"בובה רוסית": טייק לא מחדש אך מהנה על "גראונדהוג דיי"

נראה ש"בינג' סופשבוע" הפך למעין מסורת בביתנו בשבועות האחרונים, ואני מוצאת שזו סך הכל שיטה די טובה לדחוף את עצמי לכתוב לפחות פוסט אחד בשבוע. כזוג, אני ואורון לא מזמן סיימנו לצפות בכל חמשת העונות של "בוג'אק הורסמן" (שהיה מקסים אבל לא היה לי עניין בלכתוב עליו) ועתה אנחנו צופים בקצב נורמלי בדוקו "שיחות עם…

"רוזוול" ו"רוזוול, ניו מקסיקו": השוואה

דיסקליימר: הפוסט הבא מכיל תיאור של הדמויות וההתרחשויות בפיילוט של הסדרה החדשה "רוזוול, ניו מקסיקו". קשה לי לקרוא לזה ספויילרים בהתחשב בדימיון הרב ל"רוזוול" המקורית, אך אם אתם לא מעוניינים לדעת על השוני בין השתיים הגעתם לפוסט הלא נכון. כשהייתי בחטיבה, "רוזוול" הייתה הסדרה של החיים שלי. דרמת המתבגרים על החייזר שמציל את חייה של…

"בלש אמיתי" ו"נפילות חדות": האם זו תחילת עידן הצפיה הסלקטיבית?

לפני כמה שבועות כשפרסמתי את פוסט סיכום הטלויזיה שלי, חלקתי את הפוסט בפייסבוק עם הסטטוס "באמת שלפעמים אני תוהה איך זה ירגיש להתנזר מטלויזיה למשך איזה שנה ככה" ורק חצי צחקתי. בשנים האחרונות לא רק שיש הרבה, הרבה יותר תוכן, אלא יש הרבה יותר תוכן איכותי. הגישה לתכנים איכותיים אלה גם ברחבי העולם, וגם ספציפית…

"עושים סדר עם מארי קונדו" מציתה בי (פחות) אושר

ב-1 לינואר, בדיוק בזמן בשביל לעזור לנו להגשים את החלטות השנה החדשה שלנו, יצאה בנטפליקס הסדרה "עושים סדר עם מארי קונדו" (Tidying Up with Marie Kondo) בכיכובה של היפנית המיניאטורית בכבודה ובעצמה. הסדרה עשתה גלים ברחבי העולם מכיוון שהצליחה ליצור חיבור עם צופים רבים אשר מותשים ומיואשים מערימות החפצים המיותרים שברשותם. מארי קונדו, שהפכה לגורו…

"חינוך מיני" היא בינג' השבוע שלי

בסוף השבוע האחרון, עקב היותי חולה, ועקב היות הטמפרטורה בחוץ מתחת לאפס, לא יצאתי מהבית אפילו לרגע. מחלתי גם מנעה ממני לעשות כל דבר פרודוקטיבי שהוא ובסוף ביליתי את רוב הזמן במצב מאוזן במיטה או על הספה, מקווה שעד יום שני אהיה בריאה מספיק בשביל לעבוד מהמשרד ולא להדביק אף אחד. כמו רבים אחרים בימינו,…

"מראה שחורה: בנדרסנאץ'" – אם זו הטלויזיה של העתיד…

אזהרת ספויילרים: בביקורת הבאה אין באמת ספויילרים לבנדרסנאץ', אלא רק מבט כללי על העלילה ואזכור מעומעם מאוד של אחת הבחירות הניתנות במהלך הפרק. את הסוף שאני קיבלתי, כתבתי בפונט לבן בתוך סוגריים מרובעים כך שאף אחד לא יקרא אותו בטעות, אבל הנכם מוזמנים לסמן את הטקסט בין הסוגריים בשביל לקרוא את הכתוב שם. כשיצאה העונה…

סיכום 2018: טלויזיה ואיש השנה

ברוכים/ות הבאים/ות להמשך סיכומי השנה שלי. עוד שנה חלפה לה, ועוד עשרות סדרות נוספו לכל ערוצי הצפיה של כולנו. סדרות ישנות וחדשות כאחד התווספו לרשימה הדיגיטלית האישית שלי (אני משתמשת באפליקציה TV Time למעקב) וחלק מהן כבר הספיקו גם לרדת ממנה, פשוט משום שאני יודעת שבחיים אני לא אגיע ללהשלים את הסדרות הללו, במיוחד הישנות…

פוסטעים: שלוש סדרות מעוררות תיאבון

תוכן העוסק באוכל מאז ומתמיד היה נורא פופולארי, ובין כל התוכניות של ג'יימי אוליבר, "מטבחי הגיהנום" של גורדון רמזי, No Reservations ו-Parts Unknown של אנתוני בורדיין, "תחרות האפיה הגדולה של בריטניה", וכמובן אינספור הסרטים העלילתיים והדוקומנטריים שנעשים מדי שנה הסובבים סביב אוכל, כל צופה יכול למצוא את תת-הז'אנר החביב עליו כשזה מגיע למה שנכנס לנו…

שתי משפחות רדופות: חלק ב' – "מי מתגורר בבית היל"

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה." כך פותח לב טולסטוי את את הרומן האלמותי "אנה קרנינה", ואין ציטוט יותר מדויק כשמדובר בשתיים מהמשפחות האומללות ביותר בטלויזיה השנה: משפחת רוי המעושרת אך לא מאושרת מ"יורשים" של HBO, ומשפחת קריין, שממש לא הייתה צריכה להיות בעסקי הנדל"ן, מ"מי מתגורר בבית…