2022: סיכום שנה

שלום וברוכים הבאים לשנה השלישית של "אין לי כח לתחזק בלוג אבל אני אוהבת לראות טלוויזיה וגם לשחק בפוטושופ". נראה שהפעם בניגוד לשנה שעברה אני מצליחה לפרסם את סיכום שנת 2022 עוד ב-2022, כשלאנשים עדיין אכפת מסיכומי שנה. הידד! ב-2022 צפיתי וקראתי פחות אבל האזנתי יותר. ניסיתי להיפטר מנטפליקס ללא הצלחה. התחלתי לשלם על ספוטיפיי….

2021: סיכום שנה + עדכונים

שלום וברוכים הבאים לפוסט השנתי של "אני שונאת להיות באינטרנט אבל זקוקה לתשומת הלב". שנה שעברה הגעתי בשביל לחלוק את הסיכום הויזואלי שהכנתי של 2020, והיום אחלוק את הסיכום של 2021 ממש כאן למטה רגע לפני שסיכומי 2021 הופכים לאפילו פחות רלוונטיים ממה שהם בשבוע האחרון של השנה. בנוסף רציתי לעדכן שניסוי האינסטגרם "אום כולתורה…

2020: סיכום שנה + אום כולתורה 2.0

שלום! It's been a long time. ליתר דיוק, שנה וחצי. שנה וחצי שבה המשכתי לצפות בדברים כהרגלי (תחת האשליה שאני צופה במעט, אבל זה רק בגלל שיש הרבה יותר מדי דברים לצפות בהם בימינו) ולפעמים רציתי לכתוב עליהם, ולפעמים כמעט עשיתי את זה. אבל למען האמת, משלל סיבות, פשוט לא יכולתי לעשות את זה יותר….

סיכום 2018: קולנוע ואיש השנה

ברוכות/ים הבאות/ים לפוסט האחרון (!!!) בסדרת סיכומי השנה שלי לשנת 2018. אם הייתי הולכת לפי חשיבות, הפוסט הזה היה מגיע לפני פוסט הטלויזיה שפרסמתי לפני כמה ימים, משום שעדיין לטלויזיה יש מקום יותר חמים בלבי מאשר לקולנוע. עם זאת, רציתי לעשות את המירב ולהשלים סרטים עד הרגע האחרון, ומסתבר שזה השתלם כי הרשימה הבאה מכילה…

סיכום 2018: מוזיקה

שלום וברוכים/ות הבאים/ות לפוסט הראשון בסדרת סיכומי 2018 שלי. נתחיל עם מוזיקה. הפוסט הזה יהיה קצת מוזר כנראה כי כמו שאמרתי בפוסט על מג'יד ג'ורדן, יש לי נטיה להאזין לאותם הדברים שוב ושוב ושוב…ושוב…כמו ילדים בני חמש…ואני הכי אוהבת מה שאני מאמינה שעדיין נקרא "מוזיקה שחורה", אז אם חיפשתם פה ז'אנר אחר – אין, חוץ…

ראיתי "רפסודיה בוהמית" פעמיים ואין לי חרטות

אף פעם לא היה לי ממש עניין בקווין (או לחלופין משהו נגד קווין), ועד היום, אני לא ממש מעורה בהיסטוריה או בדיסקוגרפיה של הלהקה האגדית. עם זאת, תמיד ידעתי שאצפה ב"רפסודיה בוהמית" ברגע שהסרט ייצא למסכים כי רמי מאלק זה דווקא מישהו שאני כן מעורה בו. מעבר להיותי מעריצה די גדולה של "מר רובוט", אני…

מג'יד ג'ורדן: הגעתי למסיבה באיחור. אבל הגעתי.

לפני כמה זמן קראתי שכשמגיעים לגיל 30 מפסיקים לחפש מוזיקה חדשה. הייתי רוצה להגיד שנחרדתי לעצמי והכרזתי שלנצח אמשיך לסקור את הרשת אחר שירים חדשים אבל לא כך היה. זה לגמרי נכון. אם ליוטיוב היה אלגוריתם שמראה מהם הסרטונים שבהם ציפיתי הכי הרבה פעמים, כנראה שהרשימה הזו תהיה מורכבת אולי מכמה עשרות בודדות של אמנים….

דברים שראיתי בשביל ריז אחמד: מדריך (כמעט) מלא

עדכון אחרון: ינואר 2022. כשגיליתי שאני הולכת לבלות חודשיים וחצי מחיי בלוס אנג'לס בהתמחות שמעולם בחלומותיי הפרועים לא חלמתי שאשיג, התחלתי לעשות תוכניות לכל הטיולים שאעשה וכל האנשים שאפגוש, וכל הימים שאבלה בחוף הים. בסופו של דבר יצא שכמות הטיולים שעשיתי, וכמות הפעמים שהייתי בחוף הים יכולות להיספר על יד אחת. כמות הסדרות והסרטים שהיה…

הייתי בהופעה של קניה ווסט באיצטדיון רמת גן. ולא נהניתי.

לאחר חודשים רבים של שקט החלטתי לצאת מהמאורה שנוצרה סביבי בתהליכי הקבלה שלי לתואר שני ולכתוב את הפוסט הזה על חוויותיי מהופעתו של קניה ווסט, שהתקיימה אתמול באיצטדיון רמת גן. הכיוון הראשוני שתכננתי ללכת בו עם הפוסט הזה היה יותר "לא נהניתי, אולי אני מזדקנת" מבואס, אבל הדברים שראיתי היום בתקשורת והתגובות עליהם בפייסבוק גרמו…

אוגוסט 2014: וודי אלן ממשיך להיות מעפן ואני כותבת את פוסט האופנה הראשון שלי

בניגוד לשנים אחרות, חודש אוגוסט השנה עבר יחסית בשלום. עדיין הייתי מובטלת, מה שאומר שלא הייתה לי הזדמנות להתאמלל על עבודה שאני שונאת. אכלתי טוב. ישנתי הרבה. רקדתי על עמוד להנאתי (עדיין עושה את זה) וחוויתי משברים קיומיים לרוב (גם את זה עדיין עושה, הופכת למקצוענית). אלה היו הזמנים. אבל ברצינות אוגוסט, אל תחזור שוב,…