"מקס הזועם: כביש הזעם" – סוף העולם כבר כאן

נראה שהשיטה הכי טובה להביא אותי לכתוב בבלוג זה לאיים עלי עם טיסה קרבה והולכת לחו"ל, ועל כן, אין לי ברירה אלא לכתוב ביקורת על "מקס הזועם: כביש הזעם", שעות ספורות לפני שאני עולה על מטוס ומתעופפת לי לפסטיבל קאן.

אם כך, אתמול צפיתי בסרט הרביעי בסדרת "מקס הזועם". היום כבר כולם הספיקו לכתוב עליו. ואני מבינה אותם, זו הייתה חוויה חושית שקשה מאוד להוציא מהראש ומהגוף. "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא כנראה התרגום המביך ביותר שאפשר לתת לשם קיקאס כמו "Mad Max: Fury Road" אבל העובדה שזה יהיה, ללא עוררין, סרט האקשן הכי טוב שתראו השנה, ואם אעז להגיד – סרט האקשן הטוב ביותר שנעשה באני-לא-יודעת-כמה השנים האחרונות, די מפצה על עניין הטייטל המעפן. האמת שאולי אפילו אחד הסרטים הטובים ביותר בזמן האחרון, בלי קשר לז'אנר שלו. פשוט סרט ממש טוב.

אבל לפני שאתם נכנסים לזה, יש כמה דברים שצריך לדעת.

"מהיר ועצבני" מי??

"ההוביט: קרב חמשת הצבאות" – דירוג החתיכים הגדול

בסוף השבוע האחרון הגיעה לסיומה הטרילוגיה של ההוביט. אני בטוחה שרבים ממעריצי הספרים, ובעצם אפילו אלה מאיתנו שלא קראו לא את "ההוביט" ולא את "שר הטבעות", יודו לאחר צפיה בסרט הנועל את הטרילוגיה שהיה ניתן בכיף לסיים את כל העניין עם שני סרטים מקסימום. אך כידוע הוליווד הינה בועה חמדנית ולכן זכינו לקבל עוד שעתיים וחצי עם בילבו באגינס וחבורת הגמדים שלו. מה שכן יכול להיאמר לזכות ההוביט: קרב חמשת הצבאות הוא שהתלת מימד היה נהדר.

מה עוד היה נהדר? שלמרות שהיה מצ'עמם ומיותר, זכינו לבלות עוד שנה בחברת הקאסט היפהפה של ההוביט. והרי לכם אחת הסיבות היחידות לראות את הסרט – החתיכים, כמובן. ומכיוון שאני לא אוהבת לזרוק את הקוראות היקרות שלי לתוך מים עמוקים בלי שיידעו למה הן נכנסות, הרגשתי מחוייבות לעשות דירוג חשוב מאין כמוהו – דירוג של 5 השחקנים השווים ביותר שבהם תיתקלו בסרט ההוביט השלישי, החל מהאחד שהייתי זורמת איתו וכלה במקום הראשון – בעלי לעתיד/היינו ביחד בחיים קודמים/זה כואב כי זה היה אמיתי.

אם כך, להלן הדירוג האולטימטיבי.

כל החתיכים אצלי בארץ התיכונה

"מראה שחורה: חג מולד לבן" | הפולקלור המודרני של ברוקר

"מראה שחורה", סאטירת המדע הבדיוני של צ'ארלי ברוקר, נכנסה לחיינו בדצמבר 2011 והפכה כמעט מיד לאחת היצירות הטלויזיוניות החשובות של השנים האחרונות. בלא פחות מגאוניות צרופה, הצליח ברוקר להעביר באמצעות כל אחד מששת פרקי הסדרה רעיונות ותחושות שלבטח קיימים בכולנו בנוגע למקום שמקבלת טכנולוגיה בחיינו, תחושות שאולי לא הצלחנו לתרגם למילים בעצמנו, אורות אזהרה מפני מה שצופה לנו העתיד הלא רחוק.

קרוב לשנתיים לסיומה של העונה השניה של הסדרה, לפני מספר ימים חזרה "מראה שחורה" להופעת חג מולד חד-פעמית בשביל לשוב ולגרום לנו להתמודד עם הבבואה המעוותת שמשקפת את מערכת היחסים שלנו עם הטכנולוגיה. כנראה על מנת להתחבב על קהל הצופים האמריקאי, אשר זכה להיחשף לסדרה באופן חוקי על מסכיו רק בסוף 2013, הפעם הצטרף לקאסט ג'ון האם. לא אחר מדון דרייפר בכבודו ובעצמו, הגיע האם עם כישוריו השיווקיים של הפרסומאי האיקוני על מנת לשכנע אותנו שטכנולוגיה תוביל אותנו לאבדון. היש דבר יותר טוב מחג מולד מורבידי?

למודאגים: בביקורת זו אין ספויילרים לפרק

חולמים על חג מולד לבן

אוגוסט 2014: וודי אלן ממשיך להיות מעפן ואני כותבת את פוסט האופנה הראשון שלי

בניגוד לשנים אחרות, חודש אוגוסט השנה עבר יחסית בשלום. עדיין הייתי מובטלת, מה שאומר שלא הייתה לי הזדמנות להתאמלל על עבודה שאני שונאת. אכלתי טוב. ישנתי הרבה. רקדתי על עמוד להנאתי (עדיין עושה את זה) וחוויתי משברים קיומיים לרוב (גם את זה עדיין עושה, הופכת למקצוענית). אלה היו הזמנים. אבל ברצינות אוגוסט, אל תחזור שוב, תודה.

וכמובן, גם כתבתי הרבה. והנה מה שיצא.

וודי אלן ממשיך לזכות מן ההפקר

גם השנה וודי אלן המשיך לנסות. לנסות מה, לא בדיוק ברור. מה שכן ברור זה שללהק את קולין פירת' ואמה סטון בתור זוג, אפילו שהם לא עשו שום דבר בסרט, זה לא מתאים ואפילו קצת דוחה. למרות שבהתחשב בהיסטוריית הזוגיות של אלן, אני מניחה שעבורו זה די סטנדרטי. כלומר, לפחות הדמות של אמה סטון היא לא הבת המאומצת של פירת' או משהו………………………………..

מעבר לכך, הסרט היה משעמם להפליא והראה שוב שהשטיקים הישנים של הבמאי "המוערך" לא עובדים יותר. היית צריך לעצור ב"חצות בפריז", ידידי.

אוגוסט לא יכל להיות לוהט יותר

יולי 2014: סקס טייפ שאף אחד לא רוצה לראות ומייקל פאסבנדר בסרט שבו בכלל לא רואים את מייקל פאסבנדר

חודש יולי היה ברובו מאכזב מבחינה תרבותית (ואם אני זוכרת נכון גם מכל בחינה אחרת), אבל היו כמה נקודות אור.

פסטיבל הקולנוע בירושלים יתקיים כמתוכנן

Short Term 12

פסטיבל הקולנוע בירושלים היה הראשון שנכחתי בו עם תג עיתונאי. זה היה מרגש. לא ראיתי המון סרטים ורוב אלה שראיתי היו רק בסדר, אבל – סוף סוף, אחרי ציפיה ממש ארוכה, זכיתי לראות את Short Term 12 (בתמונה פה מעל) בכיכובה של ברי לארסון הנפלאה. למרות ששמעתי רק שבחים על הסרט הזה במשך שנה שלמה, אם לא יותר, ולמרות שהציפיות שלי היו מאוד מאוד גבוהות, הסרט עמד בהן בגבורה רבה ואיכשהו היה אפילו יותר טוב ממה שציפיתי. מומלץ בחום.

מכאן העניינים ממש מתדרדרים.

יוני 2014: לנה דל ריי, אפס ביחסי אנוש, והטוקבקים הכי מכוערים שקיבלתי אי פעם

אם כי ניתן היה להניח אחרת, לא, לא מתתי.

אם כי רובכם יודעים מהפוסט הקודם בבלוג (שנכתב לפני יותר מחצי שנה!!!) שאכן שבתי ארצה לאחר שהייה ממושכת ברחבי יבשת אמריקה, אלה מכם שאינם עוקבים אחרי הבלוג בפייסוש (שעדיין לגמרי פעיל ומתעדכן עם כל טוב, אגב) כנראה לא יודעים שבערך חודש אחרי שחזרתי התמזל מזלי והצטרפתי לצוות מבקרי התרבות של NRG. אז בערך מיוני אני כותבת שם במקום פה.

הנה תמונה של משהו שכתבתי עליו ולא ראיתם.

הנה תמונה של משהו שכתבתי עליו ולא ראיתם.

למרות שאני מאוד נהנית שם, מצער אותי שהבלוג לא מתעדכן, אחרי שכתבתי בו מה שבשלב זה ניתן להגדיר כ"שנים" (ליטרלי שנים). לכן החלטתי לעשות את המעט שאני יכולה לעשות עבורו לאור כמות הזמן הפנוי שעומדת לרשותי בימים עמוסים אלה, ולפחות לרכז כאן את הכתבות שכתבתי שם במקום פה. אפילו עם בונוס – קצת הערות ותוספות שלא יציא לי להכניס בכתבה המקורית. זכיתם.

אז הנה הפוסט הראשון. הידד!

כל הביקורות אצלי

ג'סטין טימברלייק בישראל: 10 שירים שיביאו אותנו לפארק הירקון

מאז שרכשתי כרטיס להופעתו של ג'סטין טימברלייק בעודי מטרקת בין הריסות מאיה ואוכלת טאקו, איכשהו ידעתי עמוק בלב שהפוסט הראשון שאכתוב בבלוג אחרי שאשוב ארצה יהיה הפוסט הנוכחי. עזבו אתכם מניו יורק ומפסטיבל טרייבקה ומיליון הסרטים הכיפיים והסלבס שראיתי בו. זו הייתה אולי אחת החוויות המהנות ביותר בטיול שלי, אבל בואו נודה, that ship has long since sailed.

תמונה: Hedi Silmane for New York Times

תמונה: Hedi Silmane for New York Times

עתה נותרנו עם אירועי התרבות המתקיימים במדינתנו והופעתו של ג'סטין הערב בתל אביב הינה ללא ספק אחד האירועים הגדולים של 2014. בואו נודה שכולנו חיכינו לזה בערך עשור ומצפיה בהופעות חיות של טימברלייק בעבר אני אנחש והאגיד שהציפיה שווה כל רגע.

לכבוד המאורע, החלטתי להמשיך את המסורת שהתחלתי עם ריהאנה ולעשות דירוגון של עשרת השירים האהובים עלי של ג'סטין. זו הייתה משימה לא פשוטה בכלל ונאלצתי לעשות כמה הקרבות קשות, כפי שתראו. התוצאה לפניכם.

איך בוחרים רק עשרה שירים טובים של ג'סטין?