"חינוך מיני" היא בינג' השבוע שלי

בסוף השבוע האחרון, עקב היותי חולה, ועקב היות הטמפרטורה בחוץ מתחת לאפס, לא יצאתי מהבית אפילו לרגע. מחלתי גם מנעה ממני לעשות כל דבר פרודוקטיבי שהוא ובסוף ביליתי את רוב הזמן במצב מאוזן במיטה או על הספה, מקווה שעד יום שני אהיה בריאה מספיק בשביל לעבוד מהמשרד ולא להדביק אף אחד. כמו רבים אחרים בימינו,…

"מראה שחורה: בנדרסנאץ'" – אם זו הטלויזיה של העתיד…

אזהרת ספויילרים: בביקורת הבאה אין באמת ספויילרים לבנדרסנאץ', אלא רק מבט כללי על העלילה ואזכור מעומעם מאוד של אחת הבחירות הניתנות במהלך הפרק. את הסוף שאני קיבלתי, כתבתי בפונט לבן בתוך סוגריים מרובעים כך שאף אחד לא יקרא אותו בטעות, אבל הנכם מוזמנים לסמן את הטקסט בין הסוגריים בשביל לקרוא את הכתוב שם. כשיצאה העונה…

סיכום 2018: קולנוע ואיש השנה

ברוכות/ים הבאות/ים לפוסט האחרון (!!!) בסדרת סיכומי השנה שלי לשנת 2018. אם הייתי הולכת לפי חשיבות, הפוסט הזה היה מגיע לפני פוסט הטלויזיה שפרסמתי לפני כמה ימים, משום שעדיין לטלויזיה יש מקום יותר חמים בלבי מאשר לקולנוע. עם זאת, רציתי לעשות את המירב ולהשלים סרטים עד הרגע האחרון, ומסתבר שזה השתלם כי הרשימה הבאה מכילה…

סיכום 2018: טלויזיה ואיש השנה

ברוכים/ות הבאים/ות להמשך סיכומי השנה שלי. עוד שנה חלפה לה, ועוד עשרות סדרות נוספו לכל ערוצי הצפיה של כולנו. סדרות ישנות וחדשות כאחד התווספו לרשימה הדיגיטלית האישית שלי (אני משתמשת באפליקציה TV Time למעקב) וחלק מהן כבר הספיקו גם לרדת ממנה, פשוט משום שאני יודעת שבחיים אני לא אגיע ללהשלים את הסדרות הללו, במיוחד הישנות…

סיכום 2018: מוזיקה

שלום וברוכים/ות הבאים/ות לפוסט הראשון בסדרת סיכומי 2018 שלי. נתחיל עם מוזיקה. הפוסט הזה יהיה קצת מוזר כנראה כי כמו שאמרתי בפוסט על מג'יד ג'ורדן, יש לי נטיה להאזין לאותם הדברים שוב ושוב ושוב…ושוב…כמו ילדים בני חמש…ואני הכי אוהבת מה שאני מאמינה שעדיין נקרא "מוזיקה שחורה", אז אם חיפשתם פה ז'אנר אחר – אין, חוץ…

פוסטעים: שלוש סדרות מעוררות תיאבון

תוכן העוסק באוכל מאז ומתמיד היה נורא פופולארי, ובין כל התוכניות של ג'יימי אוליבר, "מטבחי הגיהנום" של גורדון רמזי, No Reservations ו-Parts Unknown של אנתוני בורדיין, "תחרות האפיה הגדולה של בריטניה", וכמובן אינספור הסרטים העלילתיים והדוקומנטריים שנעשים מדי שנה הסובבים סביב אוכל, כל צופה יכול למצוא את תת-הז'אנר החביב עליו כשזה מגיע למה שנכנס לנו…

שתי משפחות רדופות: חלק ב' – "מי מתגורר בבית היל"

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה." כך פותח לב טולסטוי את את הרומן האלמותי "אנה קרנינה", ואין ציטוט יותר מדויק כשמדובר בשתיים מהמשפחות האומללות ביותר בטלויזיה השנה: משפחת רוי המעושרת אך לא מאושרת מ"יורשים" של HBO, ומשפחת קריין, שממש לא הייתה צריכה להיות בעסקי הנדל"ן, מ"מי מתגורר בבית…

שתי משפחות רדופות: חלק א' – "יורשים"

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה." כך פותח לב טולסטוי את את הרומן האלמותי "אנה קרנינה", ואין ציטוט יותר מדויק כשמדובר בשתיים מהמשפחות האומללות ביותר בטלויזיה השנה: משפחת רוי המעושרת אך לא מאושרת מ"יורשים" של HBO, ומשפחת קריין, שממש לא הייתה צריכה להיות בעסקי הנדל"ן, מ"מי מתגורר בבית…

ראיתי "רפסודיה בוהמית" פעמיים ואין לי חרטות

אף פעם לא היה לי ממש עניין בקווין (או לחלופין משהו נגד קווין), ועד היום, אני לא ממש מעורה בהיסטוריה או בדיסקוגרפיה של הלהקה האגדית. עם זאת, תמיד ידעתי שאצפה ב"רפסודיה בוהמית" ברגע שהסרט ייצא למסכים כי רמי מאלק זה דווקא מישהו שאני כן מעורה בו. מעבר להיותי מעריצה די גדולה של "מר רובוט", אני…

כן, המפקדת: יחסי כוחות מגדריים ב"שומר ראש" ו"הומקאמינג"

לחזור לכתוב אחרי הפסקה ארוכה זה קשה. משהו שהיה אולי פעם הרגל הולך לאיבוד והמחשבה שאבהה עכשיו במסך המחשב בניסיון למצוא זוית מרעננת על משהו שכולם כבר כתבו עליו בשביל, בואו נודה באמת, לא יותר מדי תמורה, היא לא המפתה ביותר. ועם זאת, בלוגרים חוזרים אל הדף החלק הדיגיטלי שוב ושוב ולאחר זמן קצר (או…