"מראה שחורה: חג מולד לבן" | הפולקלור המודרני של ברוקר

"מראה שחורה", סאטירת המדע הבדיוני של צ'ארלי ברוקר, נכנסה לחיינו בדצמבר 2011 והפכה כמעט מיד לאחת היצירות הטלויזיוניות החשובות של השנים האחרונות. בלא פחות מגאוניות צרופה, הצליח ברוקר להעביר באמצעות כל אחד מששת פרקי הסדרה רעיונות ותחושות שלבטח קיימים בכולנו בנוגע למקום שמקבלת טכנולוגיה בחיינו, תחושות שאולי לא הצלחנו לתרגם למילים בעצמנו, אורות אזהרה מפני…

אוגוסט 2014: וודי אלן ממשיך להיות מעפן ואני כותבת את פוסט האופנה הראשון שלי

בניגוד לשנים אחרות, חודש אוגוסט השנה עבר יחסית בשלום. עדיין הייתי מובטלת, מה שאומר שלא הייתה לי הזדמנות להתאמלל על עבודה שאני שונאת. אכלתי טוב. ישנתי הרבה. רקדתי על עמוד להנאתי (עדיין עושה את זה) וחוויתי משברים קיומיים לרוב (גם את זה עדיין עושה, הופכת למקצוענית). אלה היו הזמנים. אבל ברצינות אוגוסט, אל תחזור שוב,…

יולי 2014: סקס טייפ שאף אחד לא רוצה לראות ומייקל פאסבנדר בסרט שבו בכלל לא רואים את מייקל פאסבנדר

חודש יולי היה ברובו מאכזב מבחינה תרבותית (ואם אני זוכרת נכון גם מכל בחינה אחרת), אבל היו כמה נקודות אור. פסטיבל הקולנוע בירושלים יתקיים כמתוכנן פסטיבל הקולנוע בירושלים היה הראשון שנכחתי בו עם תג עיתונאי. זה היה מרגש. לא ראיתי המון סרטים ורוב אלה שראיתי היו רק בסדר, אבל – סוף סוף, אחרי ציפיה ממש…

יוני 2014: לנה דל ריי, אפס ביחסי אנוש, והטוקבקים הכי מכוערים שקיבלתי אי פעם

אם כי ניתן היה להניח אחרת, לא, לא מתתי. אם כי רובכם יודעים מהפוסט הקודם בבלוג (שנכתב לפני יותר מחצי שנה!!!) שאכן שבתי ארצה לאחר שהייה ממושכת ברחבי יבשת אמריקה, אלה מכם שאינם עוקבים אחרי הבלוג בפייסוש (שעדיין לגמרי פעיל ומתעדכן עם כל טוב, אגב) כנראה לא יודעים שבערך חודש אחרי שחזרתי התמזל מזלי והצטרפתי לצוות מבקרי…

ג'סטין טימברלייק בישראל: 10 שירים שיביאו אותנו לפארק הירקון

מאז שרכשתי כרטיס להופעתו של ג'סטין טימברלייק בעודי מטרקת בין הריסות מאיה ואוכלת טאקו, איכשהו ידעתי עמוק בלב שהפוסט הראשון שאכתוב בבלוג אחרי שאשוב ארצה יהיה הפוסט הנוכחי. עזבו אתכם מניו יורק ומפסטיבל טרייבקה ומיליון הסרטים הכיפיים והסלבס שראיתי בו. זו הייתה אולי אחת החוויות המהנות ביותר בטיול שלי, אבל בואו נודה, that ship has…

פוסט בזק: פסטיבל טרייבקה 2014

למי שחיכה בסבלנות, בשורות טובות. תאריך חזרתי לארץ מתקרב בצעדי ענק וביחד איתו רשימת פוסטים…שכנראה לעולם לא ייכתבו. אבל היי, לפחות אהיה דחיינית-על בתל אביב ולא בהוסטל מעופש. הסיבה לפוסט הקצרצר הבא היא אירוע מרגש שלו חיכיתי המון זמן. היום בערב נפתח רשמית פסטיבל הקולנוע של טרייבקה בניו יורק ואני מתכננת לבלות את עשרת הימים…

נפרדים משנת 2013 – חלק V ואחרון: טלויזיה אהובתי, ב'.

כפי שהבנתם עד כה, צפיתי בהמון טלויזיה השנה ונהניתי (כמעט מכל רגע). אבל כמובן, לא כל הסדרות הן אותו הדבר, וישנן כאלה המתעלות על אחרות ואני לא יכולה שלא להקדיש להן את תשומת הלב הראויה. אם כך, אלה הן שלושת סדרות השנה שלי.

נפרדים משנת 2013 – חלק IV: טלויזיה אהובתי, א'.

עכשיו כבר פחות מ-5 שעות עד הטיסה, והחלטתי להיות שאפתנית ולהספיק לכתוב את הפוסט האחרון בסדרת הסיכומים שלי. שלושה פוסטים כבר הוקדשו למוזיקה, והגיע הזמן עכשיו לעבור לדברים החשובים באמת. אהבתי האמיתית והנצחית, טלויזיה. הייתה לי שנה מלאה בתהפוכות עם המסך הקטן. כמה אכזבות גדולות, כמה סדרות טריות שבסופו של יום לא הוכיחו את עצמן,…

נפרדים משנת 2013 – חלק III: אמן השנה

הפוסט הנוכחי והשלישי בסדרת הסיכומים שלי הוא בעל משמעות מיוחדת עבורי. החלטתי שלא לעשות דירוג הפעם, בגלל של הרגשתי שאת הפוסט הזה אני צריכה להקדיש לבן אדם אחד, ולו בלבד. אמן השנה שלי הוא ג'ייסון מולינה, יוצרו של ההרכב המדהים Songs: Ohia, שהיה פעיל בארצות הברית בין 1996 ל-2003. מולינה היה מוזיקאי מדהים ושונה מכל…

נפרדים משנת 2013 – חלק II: שירי השנה

הימים הולכים ואוזלים ועם זאת אני עדיין מרגישה אופטימית לגבי הרעיון של לפרסם את כל סיכומי השנה שרציתי עד יום ראשון בלילה, שאליהם אף התווסף פוסט נוסף בשעות האחרונות. בין התרוצצויות בבנק, כתיבת מכתבי התפטרות וטלפונים לחברות אשראי, מצאתי את עצמי בימים האחרונים תוהה שוב ושוב אילו שירים משנת 2013 יכללו בתוך הפוסט הנוכחי. ועכשיו,…

נפרדים משנת 2013 – חלק I: אלבומי השנה

שבת בערב. שבוע לפני שהבלוג יוצא להפסקה של כמה חודשים ארוכים. למרות שאנו עוד יחסית רחוקים מגל סיכומי השנה, אין לי ברירה אלא לכתוב את שלי כבר עכשיו. בניגוד לשנה שעברה, בגזרת הקולנוע השנה חוויתי אכזבה אחר אכזבה. כמעט אף אחד מהסרטים שבאמת רציתי לראות לא הספיק לעשות את דרכו ארצה, ואלה שכן ראיתי היו…

10 סיבות לאהוב את ריהאנה

בשנים האחרונות שבתי ואמרתי לעצמי מספר פעמים שאם ריהאנה תופיע שוב בארץ, אני אלך. בפעם הראשונה שהיא הייתה זה עוד היה מוקדם מדי, אבל מכיוון שהיא מוציאה אלבום חדש כל חצי שנה בערך, הצליחו להצטבר כמה וכמה שירים שלה שאני מחבבת. עד לפני כמה חודשים הרגשתי בשלה לראות אותה בהופעה חיה, ואז הגיע הרגע המויחל,…