טוב אז…, באמת שאין דרך אחרת להגיד את זה. בני נוער הם כנראה העם הכי משעמם שיש. גם כשהם עושים סמים, מקיימים יחסי מין, ו~מחפשים ריגושים~.
זהו הרושם שקיבלתי מצפיה בשלושת הפרקים הראשונים של הסדרה "אופוריה" (Euphoria) של HBO (בהפקת דרייק וזרוע הטלויזיה של A24 בין השאר), המבוססת על סדרה ישראלית באותו שם ששודרה בהוט אי אז ב-2012. את "אופוריה" המקורית מעולם לא ראיתי, אבל אם ישנו דמיון רב בינה לבין הגרסה של HBO, לעולם גם לא אראה. למה? כי גם כשאני עוד הייתי בתיכון, סוג האנשים שסביבם סובבת "אופוריה" היו הכי גרועים לדעתם של כולם פרט להם עצמם ובפשטות, ain’t nobody got time for dat.
את "אופוריה" החלטתי לנסות רק אחרי שידורו של הפרק השלישי בארה"ב לפני כשבועיים, שעשה גלים ברשת מפני שכלל סצנת אנימה קצרצרה בה הארי סטיילס ולואי טומלינסון מוואן דיירקשן חווים רגע אירוטי לפני הופעה. סצנת האנימציה הייתה ייצוג ויזואלי של חלק מ"פאנפיקשן", סיפור בדיוני שכתבה אחת הדמויות בסדרה, קאט (בארבי פריירה המהממת), על שני אנשים שהיא מעריצה. כשאני הייתי בתיכון קראתי כאלה (כי רימוס לופין/סיריוס בלאק = אהבה לנצח) והייתי סקרנית לראות מה העניין עם הדמות הזו ואיך ייצגו בסדרה משהו שהיה חלק די משמעותי בהתבגרות שלי ושל נשים רבות אחרות. כמובן שקאט התגלתה כחנונית ושמנמנה, ובתולה, אז כאילו, כל מה שהייתם מצפים. גם מובן מאליו היה שלמרות שהיא התחילה בתור דמות סבבה, היו חייבים לדחוף משהו אדג'י לחייה כי…צריך שהצופים יתרעמו על מצב הנוער בימינו? לא יודעת, אבל זה היה הפרק השלישי אז הייתי כבר אמורה לראות את זה בא, כי זה גם מה שקרה עם כל דמות אחרת שראיתי בסדרה עד כה.
אז למרות שיוצרי הסדרה פשוט לא היו מוכנים שתהיה דמות אחת שהיא מתבגרת רגילה, גם עם הטוויסט של דמותה של קאט, עדיין המשכתי לחבב אותה. חיבבתי אותה כמעט מספיק בשביל להמשיך לראות את הסדרה בשביל לגלות מה יקרה לה, אבל למרבה הצער "אופוריה" מסופרת כך שכל פרק עוסק בדמות אחרת, ואני ממש לא מתכננת לבלות עוד מחיי עם כל שאר הדמויות המאוסות שהסדרה הציגה בפניי.
המשעממת מכל הדמויות היא כנראה דווקא הדמות הראשית, רו (זנדאיה), שאותה אנחנו מוצאים לאחר שהיא יוצאת ממרכז גמילה מסמים שבו בילתה את חופשת הקיץ שלה. רו מצהירה שהיא ממש לא התכוונה להישאר נקיה והיי הופ מיד היא קופצת אל סוחר הסמים שלה פז (אנגוס קלאוד, שהינו שיבוט של מק מילר ז"ל) וקונה ממתקים בכסף שאין לה. אגב, פז הוא למעשה סוחר סמים וחצי, כי לצידו אחיו הקטן בן ה-11? אולי 12? ששותף בעסק, מקבל לקוחות וסופר שטרות. אדג'י, כבר אמרתי?
בכל אופן. אז יש את רו שבאמת, מה עוד אני יכולה להגיד עליה? יש לה הפרעה נפשית ואבא שלה מת, ובגלל זה היא לוקחת סמים ואני אמורה לחשוב שהיא מיוחג'ת. אבל יש עוד. חוץ ממנה יש גם את חברתה הכי טובה ג'ולס (האנטר שייפר), שהיא טרנסג'נדר, והדבר היחיד ש(אמור להיות) מעניין בה הוא שהיא טרנסג'נדר. אני פשוט אניח שדמותה של ג'ולס נוצרה בשביל לספק ייצוג של טרנס בטלויזיה שעד כה לא היה בנמצא, שזה נחמד לראות והכל, אבל אותי אישית זה לא מעניין ולדעתי זה לא מחזיק. כמו שאני לא אמשיך לראות את הסדרה רק בגלל שיש שם חנונית שכותבת פאנפיק. מה שכן, HBO בטח ממש גאים בעצמם.
עוד מפתיתי השלג שיצא לי לפגוש במהלך שלושת הפרקים הראשונים:
- נייט (ג'ייקוב אלורדי), שחקן הפוטבול החתיך עם תסביך אבא, נטיה לאלימות, ואיזושהי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שאף אחד לא שם לב אליה
- מאדי (אלקסה דמי), חברתו המעודדת הלא תמימה כל כך, וה"טוקן לטינה" של הסדרה
- סידני סוויני באותו תפקיד שהיא משחקת בכל דבר שהיא עושה
- מוד אפאטאו, הבת של ג'אד אפאטו ולזלי מאן, שממש התחשק לה להיות שחקנית בסדרה של HBO אז אבא סידר שיכתבו בשבילה דמות שהיא כלום
- …ועוד תיכוניסטים שעושים מסיבות, סמים ומין, שאמורים להציג כמה קשה זה להיות מתבגר בימינו
מה יביאו הפרקים הבאים? בטח עוד מכל מה שציינתי לעיל אבל לעולם לא אגלה, כי השתעממתי מספיק.
מה שאני תוהה לגביו היא, מיהם האנשים ש*לא* חושבים שהסדרה הזו היא בולשיט? האם לאנשים מבוגרים באמת יש כח לצפות בסדרה על מתבגרים שחושבים שהם מרכז היקום? האם למתבגרים יש כח לצפות בסדרה על שכבת הגיל שלהם שמוציאה אותם כאלה גרועים? אני מעריכה שהמתבגרים היחידים שצופים בסדרות HBO הם אלה שלא חברים של אנשים כמו חבורת "אופוריה", ולעומת זאת אלה שיכולים להזדהות עם הדמויות בסדרה הם המתבגרים שעסוקים מדי בלעשות שטויות בשביל שיהיה להם זמן לצפות בטלויזיה. מי קהל היעד של הסדרה הזו?? וואנאביז? ואם זה וואנאביז, אז אפשר לטעון שהסדרה באמת מדרדרת את הנוער של ימינו.
זאת ועוד, הסדרה מציגה מתבגרים בדיוק ההיפך ממה שהם רוצים שיראו אותם, לא? כולנו אומרים ש"הנוער של היום זה לא הנוער של פעם", כי זה פשוט הדבר שכל דור אומר על יורשו, אבל למיטב ידיעתי דור ה-Z הוא דווקא דור של אקטיביסטים עם ראש פתוח שרוצים לעשות דברים טובים בעולם. המדיה החברתית אולי דפקה אותם, אבל בבועה הליברלית שלי (שבה גם יושב היקום הטלויזיוני של "אופוריה") המתבגרים הם אלה שלוחמים למען שיוויון, צדק פוליטי, צדק אקולוגי. הייצוג של דור ה-Z ב"אופוריה" הוא כל כך עבש, לא רלוונטי ולא מועיל.
אם המטרה היא להראות שהצעירים של ימינו מאבדים את תמימותם בגיל צעיר יותר ונאלצים להתבגר מהר מדי, אז אולי "אופוריה" עובדת. אבל הדרך שבה יוצרי הסדרה בחרו להציג מסר זה היא כל כך פשטנית, קלישאית, וחסרת ניואנסים, שהיה עדיף שלא היו עושים את הסדרה הזו בכלל.
אני מציעה ש-HBO יפרשו מהניסיונות להפוך את דור ה-Z למעריצים נאמנים של הרשת וימשיכו לעשות את מה שהם עושים הכי טוב – סדרות לזקנים. אחרי הכל, מי יתקן את כל הנזק שאנחנו עשינו בעולם אם התיכוניסטים יהיו עסוקים מדי בלראות טלויזיה?
אום כולתורה 