נפרדים משנת 2013 – חלק II: שירי השנה

הימים הולכים ואוזלים ועם זאת אני עדיין מרגישה אופטימית לגבי הרעיון של לפרסם את כל סיכומי השנה שרציתי עד יום ראשון בלילה, שאליהם אף התווסף פוסט נוסף בשעות האחרונות. בין התרוצצויות בבנק, כתיבת מכתבי התפטרות וטלפונים לחברות אשראי, מצאתי את עצמי בימים האחרונים תוהה שוב ושוב אילו שירים משנת 2013 יכללו בתוך הפוסט הנוכחי. ועכשיו, עם הרשימה שיצאה יותר ארוכה משציפיתי, נראה לי שאני סגורה על עצמי.

אם כך, בהמשך (אך באופן שכנראה יהיה הגיוני רק לי, לא בהתאם) לפוסט האלבומים של השנה, קבלו את 11 השירים שעשו לי את 2013.

11 שירי השנה של אום כולתורה

נפרדים משנת 2013 – חלק I: אלבומי השנה

שבת בערב. שבוע לפני שהבלוג יוצא להפסקה של כמה חודשים ארוכים. למרות שאנו עוד יחסית רחוקים מגל סיכומי השנה, אין לי ברירה אלא לכתוב את שלי כבר עכשיו. בניגוד לשנה שעברה, בגזרת הקולנוע השנה חוויתי אכזבה אחר אכזבה. כמעט אף אחד מהסרטים שבאמת רציתי לראות לא הספיק לעשות את דרכו ארצה, ואלה שכן ראיתי היו ממוצעים ונשכחים במקרה הטוב ולא שווים את זמנו של אף אחד במקרה הרע. ועל כן – השנה אין פוסט סיכום של קולנוע. נותרנו רק עם טלויזיה ומוזיקה, ואני חייבת להודות ששני אלה די פיצו על האכזבות של המסך הגדול.

אם כך, נתחיל במוזיקה, עם אלבומי השנה שלי לשנת 2013.

6 אלבומי השנה

חופש פסח. חופש פסח לנצח, ביצ'ז.

sb1

בימים האחרונים מדברים רבות אודות ספרינג ברייקרס, סרטו החדש של הרמוני קורין בכיכובן של בוגרות דיסני ונסה הדג'נס וסלינה גומז. בעוד שרבים מהצופים בוודאי ציפו לחווייה ורדרדה וקיטשית שאינה אלא בזבוז זמן וכסף (בגלל הקאסט), ואחרים ידעו לצפות למשהו קצת יותר רציני או הזוי (בגלל הבמאי), קשה לי להאמין שמישהו יצא מהסרט הזה במחשבה שקיבל את מה שציפה לו.

אני חייבת להודות שכשיצאתי אתמול מהסרט הרגשתי שקיבלתי כאפה. הרגשות שלי במהלך הצפיה עצמה תאמו מילה במילה לרבות מהביקורות שנכתבו על הסרט בימים האחרונים (כמו המעולה של שי רינגל במאקו), שמסתכמות פחות או יותר באמירה שספרינג ברייקרס היה ערימת החרא הכי גדולה שנראתה על מסכי קולנוע בזמן האחרון. ככה גם אני הרגשתי בבית הקולנוע ויצאתי מזועזעת.

ציצים ציצים ציצים ציצים