חופש חנוכה: פוסט הטלויזיה הגדול

עברו חודשיים מאז הפעם האחרונה שכתבתי בבלוג. כמה שזה עצוב, אני חייבת להודות שזה לא היה מחוסר זמן, אם כי יצא לי לעשות שלל דברים רנדומליים ומעניינים בחודשיים האחרונים, אלא בעיקר מחוסר חשק. שזה מוזר, כי לאחרונה דווקא יצא לי להיתקל בהמון דברים שהייתי רוצה לכתוב עליהם, באופן תיאורטי. צפיתי בהמון סרטים מעולים בפסטיבל אייקון, הייתי בהופעת קאנטרי לא רעה בכלל, וראיתי המון, המון טלויזיה. עונות שלמות כמעט של טלויזיה. אני חייבת להודות שבאיזהשהו שלב אפילו חשבתי להיפרד מהבלוג ופשוט להמשיך לשים כל מיני דברים לא קשורים בעמוד הפייסבוק, מתי שמתחשק לי. אבל אז נזכרתי שקראתי לאחרונה שבנות שכותבות, אוכלות פחות.

אז זהו. החלטתי לכתוב את הפוסט הזה על טלויזיה. גם בגלל שבשבוע האחרון עלו ברשת עשרות דירוגים מסכמים של שנת 2012, וגם בגלל שבמקרה גם השבוע נגמרה העונה החמישית של ילדי האנרכיה. עוד על זה בהמשך. ובעיקר בגלל שאת הפוסט הזה הייתי אמורה לכתוב לפני יותר מחודש, אחרי שכל הסדרות שאני צופה בהן יחזרו בעונתן החדשה. אני עושה קצת השלמת פערים.

אז מה קרה על המסך הקטן שלי בחודשיים האחרונים?

סיפור אימה אמריקאי – העונה השניה

American Horror Storyברצוני להזכיר ברגע זה שהעונה הראשונה של הסדרה הייתה אחת התופעות הטלויזיוניות שהכי נהניתי מהן בשנים האחרונות. ציפיתי בקוצר רוח לתחילתה של העונה השניה, ולחזרתו לחיי של הקאסט הכל כך מוכשר שפשוט לגמרי מכפר על כל חטאיו של ראיין מרפי. ומסתבר שהוא חוטא המון העונה. השבוע שודר הפרק השמיני של העונה, שכלל בתוכו שלל התרחשויות כמו תקיפה באמצעות קישוט של חג מולד, בערך שני ניסיונות אונס ו…חייזרים. כל הדברים האלה, והפרק הזה היה למעשה אחד מהשפויים והרגועים ביותר ששודרו עד כה. העונה הזאת הייתה פשוט בלאגן אחד גדול, מלאה בעלילות הזויות לחלוטין ועמוסה במידע שלא ניתן לעקוב אחריו. ואפילו הייתה הופעת אורח מאנה פרנק. כן כן.

ועם זאת, כמובן שאני ממשיכה לצפות בסדרה באדיקות כל שבוע. מעבר לכך שזו הסדרה המושלמת לבעלי בעיית קשב שמשתעממים ממש מהר ולכך שסוף סוף התחילו להרוג את דמויות שאני לא סובלת, אני חייבת להזכיר שוב את הקאסט שפשוט מביא אותה שבוע אחר שבוע. ג'סיקה לאנג, לילי רייב, שרה פולסון…והרשימה רק ממשיכה. אנשים מושלמים שצריכים לקבל את כל הפרסים שלתעשייה יש להציע. רק בשבילם שווה לראות את השיטפסט הזה.

אגב, ג'סיקה לאנג? כבר קיבלנו אישור שהיא חוזרת לעונה השלישית.  מסיבה זו בלבד, לא משנה מה ראיין מרפי יעשה, אני נשארת!

נאצים ושירי קאנטרי.

ג'ינס כחול וטי-שירט לבנה: הגיע הזמן לשמוע קצת קאנטרי.

כנראה שהיקום מתעקש שלא אכתוב את פוסט הטלויזיה הגדול שלי בסוף החודש, כי הוא ממשיך לזרוק לעברי סדרות טלויזיה שמגיע להן פוסט נפרד.

הפעם מדובר בסדרה חדשה של רשת ABC שאני מחכה לה כבר די הרבה זמן. שמה הוא נאשוויל (Nashville) ורק אתמול שודר הפיילוט שלה בטלויזיה האמריקאית וגם אני זכיתי לצפות בו פחות או יותר ביחד עם כולם. זה מה שטוב בפיילוטים, הם נוטים להפוך לזמינים מוקדם מהצפוי.

בלונדיניות נהנות יותר.