נפרדים משנת 2013 – חלק V ואחרון: טלויזיה אהובתי, ב'.

כפי שהבנתם עד כה, צפיתי בהמון טלויזיה השנה ונהניתי (כמעט מכל רגע). אבל כמובן, לא כל הסדרות הן אותו הדבר, וישנן כאלה המתעלות על אחרות ואני לא יכולה שלא להקדיש להן את תשומת הלב הראויה. אם כך, אלה הן שלושת סדרות השנה שלי.

3 סדרות, המון רגשות.

בת 16 הייתי: בריטית חדשה עם מבט מרענן על גיל ההתבגרות

במקום לתעל את מעט הזמן הפנוי שלי לכיוון צפיה ב"סמויה", שמחכה לי כבר כל כך הרבה זמן, או לכיוון כתיבת פוסט על סדרות אינטרנטיות כפי שהבטחתי, נשאבתי שוב לתוך סדרה חדשה. מדובר בטין-דרמה המשודרת בערוץ E4 המבוססת על אסופה של יומנים שנכתבו בשנות ה-80 על ידי הסופרת והשדרנית הבריטית, ריי ארל. וקוראים לה? My Mad Fat Diary.

mmfd1הסדרה מספרת את סיפורה ריי, של נערה בת 16, שבמקרה גם נמצאת על הצד הלא מקובל חברתית של המשקל וסובלת מהפרעת אכילה. בפרק הפתיחה, אנו פוגשים אותה כאשר היא משתחררת בית חולים פסיכיאטרי בו אושפזה למשך מספר חודשים בעקבות ניסיון התאבדות. אמא שלה מטורפת, אבא שלה לא קיים והחברה היחידה שהייתה לה נשארה בבית החולים. חברת הילדות שלה, לעומת זאת, סופר-פופולארית ונראית כמו דוגמנית.

5 הפרקים של הסדרה ששודרו עד כה הם כנראה אחד הדברים הכייפים ביותר שצפיתי בהם לאחרונה.

הו, להיות טינאייג'ר שוב.