"מקס הזועם: כביש הזעם" – סוף העולם כבר כאן

נראה שהשיטה הכי טובה להביא אותי לכתוב בבלוג זה לאיים עלי עם טיסה קרבה והולכת לחו"ל, ועל כן, אין לי ברירה אלא לכתוב ביקורת על "מקס הזועם: כביש הזעם", שעות ספורות לפני שאני עולה על מטוס ומתעופפת לי לפסטיבל קאן.

אם כך, אתמול צפיתי בסרט הרביעי בסדרת "מקס הזועם". היום כבר כולם הספיקו לכתוב עליו. ואני מבינה אותם, זו הייתה חוויה חושית שקשה מאוד להוציא מהראש ומהגוף. "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא כנראה התרגום המביך ביותר שאפשר לתת לשם קיקאס כמו "Mad Max: Fury Road" אבל העובדה שזה יהיה, ללא עוררין, סרט האקשן הכי טוב שתראו השנה, ואם אעז להגיד – סרט האקשן הטוב ביותר שנעשה באני-לא-יודעת-כמה השנים האחרונות, די מפצה על עניין הטייטל המעפן. האמת שאולי אפילו אחד הסרטים הטובים ביותר בזמן האחרון, בלי קשר לז'אנר שלו. פשוט סרט ממש טוב.

אבל לפני שאתם נכנסים לזה, יש כמה דברים שצריך לדעת.

"מהיר ועצבני" מי??

אופנה בטקס האוסקר 2013

בשנים האחרונות התחלתי לשים לב יותר ויותר שפשוט לא אכפת לי מטקס האוסקר. סרטים שאני אוהבת זוכים לעיתים נדירות מאוד וגם אם כן, קשה להתחמק מהאווירה הכללית של חבורה של עשירים לבנים שמנשקים את הישבנים אחד של השני על השתתפותם בסרטים שמתגלים כממוצעים ב-90% מהמקרים.

למעשה, הדבר היחיד שמעניין אותי למחרת רוב טקסי הפרסים בהוליווד הוא השמלות שלבשו הכוכבניות על השטיח האדום. ולכן אני הולכת לנסות את כוחי בכתיבת פוסט שמעולם עוד לא יצא לי לכתוב – פוסט אופנה.

ללא ברבורים נוספים, קבלו את הדירוג שלי של עשר השמלות המוצלחות בטקס האוסקר.

10. ג'סיקה צ'סטיין בשמלה של ג'ורג'יו ארמני, שמתיישבת מושלם עם הג'ינג'י והשפתיים.

85th Annual Academy Awards - Arrivals

עוד 9 אלילות בפנים.

להתבגר זה למפסידנים

דיאבלו קודי. אני לא יודעת איך להתחיל דבר עליה. בהתחלה חשבתי שהיא הייתה חשפנית שכתבה תסריט ממש מוצלח ופתאום נהיתה תסריטאית זוכת פרסים. אבל בסוף הסתבר שהיא הייתה בחורה משכילה מהמעמד הבינוני, שהתחילה להשתעמם והחליטה שכדי להוסיף אקשן לחיים היא תהיה חשפנית כניסוי, ובסוף תכתוב על זה ספר. הזוי.

בכל אופן, אחרי הניסוי הקטן הזה שלה, דיאבלו קודי (Diablo Cody) החליטה שבא לה טעימה מהוליווד, ולבסוף יצא שהיא הייתה אחראית לאחד מלהיטי האינדי הגדולים של השנים האחרונות, ג'ונו (Juno). עכשיו כמובן כולם שונאים את הסרט בטענה שהוא פשוט "היפסטרי מידי". אבל זה לא מעניין אותי, כי ג'ונו נתן לי את מייקל סרה במכנסוני ספורט קצרצרים, את אליסון ג'אני שלא משנה מה היא עושה קורע אותי מצחוק, ופסקול אדיר שכולל את אחד הקאברים האהובים עלי:

קשים חייה של החשפנית….