Enter the asylum: Best of American Horror Story season 2

Last Wednesday marked the end of the second season of American Horror Story. After completely falling in love with the first season, I had my hopes up high. Too high, probably. AHS Asylum proved to be quite a wild ride. Setting the second season in an insane asylum in the 60's, Ryan Murphy let his imagination run away with him by incorporating a plotline for every single creepy phenomenon he could think of – Alien abduction, WWII criminals, devil possession and much, much more. What were you on, Ryan?? Christ.

ahs

The second season and I have started our relationship on the wrong foot. However, after last week's finale I must admit that looking back, it might've been whack, but it was worth it. And with this optimistic note, let's review my favorite moments of the second season.

Disclaimer: THIS POST CONTAINS SPOILERS FOR AMERICAN HORROR STORY SEASON 2, just in case that wasn't obvious.

If you look in the face of evil, evil's gonna look right back at you.

עדכונים מהמסך הקטן

אני לא מרגישה בנוח עם לעשות פוסט נוסף אקסקלוסיבי על אמריקן הורור סטורי, למרות שאני ממש רוצה. אז החלטתי לחזור על הפוסט הראשון בבלוג שכתבתי אודות הסדרות החדשות של השנה, ולעדכן מה קרה איתן לכל מי שעדיין לא הספיק לראות, או לא בטוח שהוא כל כך בעניין.

אז ככה.

פעם קודמת החלטתי שלא אמשיך לצפות בערים כל הלילה (Up All Night) של וויל ארנט וכריסטינה אפלגייט. לא עמדתי בהחלטה הזו, ועוד היום אני מתכננת לראות ביחד עם החבר שלי את הפרק התשיעי, ששודר שלשום. אולי אתם תוהים למה אני מציינת את העובדה שאני הולכת לראות את הפרק עם חבר שלי והתשובה היא מאוד פשוטה. אם לא הייתי רואה אותה איתו, לא הייתי רואה אותה בכלל. רוב המשיכה עבורי בסדרה הזו היא שאנחנו יכולים לבלות חצי פרק בלצחוק על כמה שהם מזכירים לנו את עצמנו. זה בטח נשמע די נוראי ועצוב אבל זה פשוט נכון.

מה שלא עצוב זה שאת החצי השני של הפרק אנחנו מבלים בלהנות ממיה רודולף המופלאה, שממשיכה להוכיח כל שבוע מחדש שבלעדיה הסדרה הזו לא שווה כלום:

טלויזיה היא בית הספר של החיים