"עושים סדר עם מארי קונדו" מציתה בי (פחות) אושר

ב

mariekondo1

ב-1 לינואר, בדיוק בזמן בשביל לעזור לנו להגשים את החלטות השנה החדשה שלנו, יצאה בנטפליקס הסדרה "עושים סדר עם מארי קונדו" (Tidying Up with Marie Kondo) בכיכובה של היפנית המיניאטורית בכבודה ובעצמה. הסדרה עשתה גלים ברחבי העולם מכיוון שהצליחה ליצור חיבור עם צופים רבים אשר מותשים ומיואשים מערימות החפצים המיותרים שברשותם. מארי קונדו, שהפכה לגורו סדר וניקיון עם יציאת ספרה "סוד הקסם היפני" (The Life-Changing Magic of Tidying Up) בשנת ב-2014, עזרה עד היום לאינספור אנשים לנקות את חייהם מהזבל שהצטבר בהם, ונראה שהסדרה תרמה להרבה מאוד סיפורי הצלחה נוספים. נראה שכולם לפתע ראו את האור שבמינימליזם.

קונדו והמוצר שהיא משווקת אינם משהו חדש, אלא עוד דוגמא של העניין ההולך וגובר בשנים האחרונות (ובשנתיים האחרונות במיוחד) של העולם המערבי במה שנקרא wellness. תופעות נוספות שהיו פופולאריות לאחרונה הן למשל מושג ה-mindfulness שעד היום איני בקיאה בו ואף מתחילה קצת לסלוד ממנו, האובססיה שלכולם הייתה לפני שנתיים ל-Hygge הסקנדינבי (בעברית היג/ה או "נינוחות חמימה"), קטגוריית Goodful בבאזפיד שמלאה בכתבות על פינוק ושיפור העצמי הגופני והנפשי, בנות בלי מכנסיים אבל עם סוודרים ענקיים וגרביים חמימות באינסטגרם, ועוד. כל אלה (אולי חוץ מהבנות באינסטגרם) הנם תגובה לתחושה שהכל בעולם נהיה פשוט חרא בשנתיים האחרונות – טענה שניתן להתווכח איתה, אבל קשה עקב המידע המוטה שרובנו צורכים בטלויזיה ובאינטרנט בימינו. כולנו פשוט מחפשים להרגיש יותר טוב.

אז הסדרה של קונדו הגיעה בזמן הנכון, מבחינות רבות.

mariekondo3

אני התוודעתי לספרה של קונדו לפני כשנתיים, ואם כי הקריאה בו הייתה בלתי מסבלת לעיתים, בסופו כמובן שסידרתי את כל הארונות שלי כמו ילדה טובה ונפתרתי מרוב הדברים שלא באמת הייתי צריכה. זה כנראה היה קל יותר לאור העובדה שאני ואורון עברנו לניו יורק עם ארבע מזוודות בדיוק ולא היו לנו רהיטים או חפצים משלנו עד לפני כשנה. כנראה שהנטיה הטבעית לחיים עם פחות דברים גם די תרמה, אז נקודת הפתיחה שלי הייתה די טובה והעניין לא היה אתגר גדול בשבילי. בכל זאת, גם המעט שעשיתי עזר וגרם לי להרגיש יותר טוב, ועד היום אני דוגלת בשיטה (אם כי לא מקפלת את כל הבגדים שלי לפיה).

משום שהרעיונות שעומדים בבסיס הספר עזרו לי, אני סך הכל מרוצה שהסדרה בנטפליקס חשפה צופים רבים שלא הכירו את מארי קונדו לרעיונות אלו, ואף עזרה לרבים מהם "לנקות" את החיים שלהם. עם זאת, אני רוצה לציין שצפיתי בשלושה פרקים מהסדרה ולמרות שבכל מקום אומרים שהיא ממכרת, לדעתי היא הייתה די….סתמית. למעשה, "עושים סדר" היא פשוט עוד ריאליטי על אנשים רגילים. גרסה לייט של כל סדרת אגרנים אחרת שיצא לכם להיתקל בה. לדעתי החמידות היפנית של קונדו לא הייתה מספיק מעניינת בשביל להמשיך לצפות בסדרה אחרי שהבנתי את הפואנטה, וההיפך – כל מפגש שלה עם חבורה של זרים אמריקאים גרמה לי לתחושת מבוכה צד ג'.

mariekondo2

"עושים סדר" לדעתי גם אינה מספקת דיה – מצבם הסופי של אף בית או דירה שראיתי לא היו כאלה מרשימים, שכן העניין הוא רק בלסדר. וכן, לפעמים היה הרבה לסדר אבל בסופו של דבר בית מכוער ומסודר עדיין יהיה בית מכוער, ובתים מכוערים לא מעניינים אותי. וגם המשפחות שגרות בבתים האלה לא מעניינות אותי. בכל הפרקים שראיתי הקונפליקט ו/או ההתנגדות לשינוי היו מינימליים והאנשים היו משעממים, וכמובן שגם אין לדעת אם שיטת הסידור שרדה בביתם גם אחרי שמארי סיימה איתם. אז מבחינתי, לראות פרק אחד היה כמו לראות את כולם, למרות שהמשפחות היו שונות והאתגרים שלהם לכאורה היו שונים. לא ייאמן שגם במקרה זה אני צריכה להגיד את זה אבל כן, עבורי הספר היה קל יותר ל"צריכה" מאשר הסדרה.

עם זאת, אני מוכנה לקבל את הטענה שהצגה ויזואלית של הרעיונות לפעמים יותר עוזרת יותר, והסדרה יכולה להיות הזדמנות טובה סך הכל להיחשף לקונספט הסידור עבור מי שלא קורא ספרים (או כתבות ברשת – וכרגע יש המון). אם יש לכם עניין או רצון כלשהם לעשות קצת (או הרבה) decluttering בבית ובחיים, אני רק יכולה לקוות שהדברים שאני רואה בסדרה כשליליים לא ייתפסו בעיניכם ככאלה ויורידו אתכם מהרעיון לחלוטין.

קיפול נעים!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s