מחשבות על מר רובוט

אז מסתבר שלא כתבתי פוסט אחד בבלוג במהלך 2016. אני מניחה ששבוע לפני שאני עוברת לגור בחו"ל is as good a time as any לכתוב את מה שכנראה יהיה הפוסט האחרון בבלוג אי פעם.

mrrobot2

לפני קצת יותר משבוע סיימתי את עבודתי בחברה שבה עבדתי כארבע שנים. אם כי רבים יחשבו שהדבר ההגיוני לעשות בשבועיים האחרונים של יולי הוא לארוז את כל חיי בשתי מזוודות, אני החלטתי לעשות משהו יותר נחמד ולנסות להשלים את כל סדרות הטלויזיה שפספסתי בזמן שהתרוצצתי בין עבודה במשרה מלאה להקרנות עיתונאים ושיעורי ריקוד על עמוד. בפועל לא הצלחתי להשלים כמו שהצלחתי לדגום.

ראיתי את כל הפרקים של "קטסטרופה", שלא הלהיב אותי בכלל למרות שכל מי שדיברתי איתו שרוף על הסדרה הבסיסית הזו, ראיתי פרקים של "קז'ואל", "מרושעים" (Difficult People), ו-Stranger Things, ופרק אחד מהעונה השלישית של "אורפן בלאק" שלמרות חיבתי העזה לסדרה בעונותיה הקודמות לא עניין אותי בכלל. בקיצור, מסע ההשלמות לא היה רכבת ההרים המדהימה שבניתי עליה.

קרן האור הטלויזיונית היחידה שהצלחתי למצוא הייתה "מר רובוט", שסיימתי לראות תוך יום וחצי בערך (once a binger, always a binger) ולשמחתי מיד אחרי שסיימתי לראות את העונה הראשונה החלה כבר העונה השניה, שאת פרקה השלישי ראיתי שלשום. ועכשיו יש לי מחשבות שלפתע מרגישות לי הרבה פחות קונקרטיות מאיך שזה הרגיש לי עד שהתחלתי לכתוב.

תהיות ורגשות על רובוטים ואנשים