מיילי סיירוס לא יכולה להפסיק

אז שבוע שעבר התקיים טקס פרסי ה-VMA של ערוץ MTV. בטח כולכם כבר שמעתם עליו, לאור העובדה שבמהלכו התקיימה אחת ההופעות הכי מוזרות ומביכות של העת האחרונה. אבל תכל'ס – בגלל זה דיברו עליה ימים ועוד ממשיכים לדבר עליה. וכל פרסום הוא פרסום טוב, לא? בוודאי ניחשתם שאני מדברת על הופעתה של מיילי סיירוס, כוכבת דיסני בדימוס ופצצת מין מהלכת. או לפחות, זה מה שהיא ממש ממש מתאמצת שנחשוב.

מיילי מתחככת.

עכשיו, לי אישית ההופעה שלה….לא כזה הזיזה. כלומר, כן, זה אכן היה נורא מביך ומשונה, ולא ממש זרמתי עם ה-dry humping שהלך עם רובין ת'יק (שבימים האחרונים בעצמו מעורב בפרשייה הקלאסית הזו, ואני לא מופתעת), אבל פסדר. עשתה את מה שעשתה, שפשפה את הטוטא עם אצבע ענקית, טפחה על ישבנה של אישה שחורה, הוציאה את הלשון יותר מדי פעמים. נו שוין. האמת היא שקצת גירד לי לכתוב פוסט הגנה על הגברת, או לפחות כזה המדגיש שהבעייתיות של ההופעה שלה היא לא במיניות המתפרצת (אם אפשר לקרוא למה שהיא עשתה בשם הזה) אלא בשימוש בתרבות שחורה ובאנשים שחורים כאביזרים. בקיצור, הבעיה היא בגזענות ולא בפרובוקטיביות.

בושה להצטלם בעירום למען העלאת מודעות לסרטן.

בושה להצטלם בעירום למען העלאת מודעות לסרטן.

בסוף ויתרתי על הרעיון מפאת חוסר זמן, אך מסתבר שלכתוב פוסט על מיילי סיירוס הוא גורלי, והמאמר הזה של אבי שושן בטמקא אילץ אותי לפתוח קובץ וורד חדש ולהתחיל לתקתק. הבעיה שלי במאמר הדעה הזה היא שנראה כי שושן מטיל את רוב ה"אשמה" על מיילי עצמה, שלי זה נראה כמו משהו מצחיק עד מגוחך לעשות, אז החלטתי לנסות להסביר על קצה המזלג איך זה באמת להיות בחורה בימינו ולטעון כי מה שסיירוס עושה, בהיותו די מביך, הוא לא כזה ביג דיל.

אז ראשית, מונה שושן את שלל הדרכים בהן מיילי מתנהגת בצורה מחפירה. ביניהן – אירוסין ואז פרידה מהחבר ליאם המסוורת' (אומג!), לבוש פרובוקטיבי (אבוי!!), גילוח השיער (שערוריה!!!) ו….צילום בעירום עבור מה שמגדיר שושן בציניות כ"מטרה נעלה" (העלאת מודעות למחקר מלנומה זו מטרה סבבה, FYI). בואו נתחיל מכך שהשלושה הראשונים הם לא כאלה רציניים, ותכל'ס לא ממש עניינו של אף אחד פרט למיילי, הבויפרנד שלה ואולי הספר שלה, ונמשיך היישר לתמונת העירום השערורייתית. ובכן, כן, זה מבאס לראות כוכבנית "נכנעת" לכוחות השיווקיים ומשילה את בגדיה, אבל למען השם, ראית בכלל את התמונה הזו? כי אני נגיד נתקלתי בתמונות הרבה יותר סליזיות של בחורות שבכלל היו לבושות. היא לא מופיעה בתמונה פרובוקטיבית, לא פותחת רגליים, לא דופקת מבט מפתה למצלמה. בואו ניקח לדוגמה כוכבת עולה מהתקופה האחרונה, הצרפתיה המהממת ליאה סיידו שסרטה האחרון כחול זה הצבע החם ביותר זכה השנה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן. סיידו, כיאה לצרפתיות I guess, נוטה להופיע בסרטיה בעירום ואף להצטלם בעירום למגזינים בעלי שם עולמי. אז….יש הבדל? זה בסדר? למה אף אחד לא מדבר על תמונות העירום שלה? המפ, כנראה בגלל שהיא צרפתיה.

אני לא רוצה להתחייב לרוב מוחלט ללא נתונים רשמיים, אך העובדה שרבות מהנשים בתעשיית הבידור הצטלמו בעברן בעירום מלא או חלקי, אינה מעידה על איזה פאק אישיותי בהן (כפי שנשמע ששושן מרמז) אלא על כך שעד היום החברה שלנו, ברוב המקרים, מתגמלת נשים יפות וחשופות יותר מאת אלה שדואגות לשמור את הישבנים שלהן לעצמן. החברה מעודדת את החשיפה הזו, ואת אלה שאינן נכנעות היא מגדירה כפוריטניות מתחסדות. והנה מגיעים אנו למצב של damned if you do, damned if you don't. בבקשה לכם.

ליאה סיידו עם הישבן והציצים בחוץ במגזין מארי קלייר

ליאה סיידו עם הישבן והציצים בחוץ במגזין מארי קלייר

אחר כך, ממשיך שושן וטוען כי מיילי מייצגת את כל מה שרע בתרבות הפופ, ואף קורא לה "קורבן". וואלה, צודק. אני אף אוסיף ואגיד שלא מדובר רק בתרבות הפופ, אלא בתרבות המערבית כולה. הלוואי שזה לא היה ככה. שהחברה שלנו לא הייתה מקדישה כל כך הרבה תשומת לב לבחורות עירומות מקפצות, שהפפראצי לא היו רודפים אחרי כוכבניות בשביל ההזדמנות לתפוס תמונה של אזור המפשעה שלהן כשהן יוצאות מרכבים, שתעשיות הפורנו והזנות לא היו מגלגלות *עשרות מיליארדים* של דולרים בשנה. באמת עצוב, אבל וואלה, לא רואה אף אחד מוותר על הפורנו שלו בקרוב, ולא על הציצים שמופיעים במשחקי הכס בתואנה שזה למען ההתפתחות העלילתית.

והנה מגיע החלק הכי אהוב עלי במאמרו של שושן –

"[הנערות] מבינות שכדי למשוך תשומת לב הן צריכות לשדר מיניות, ושרק דרכה הן יזכו ליחס ואולי גם לאהבה. זה מסר מעוות שבגינו אנחנו שומעים מדי יום על עוד ועוד ילדות ונערות שמוצאות את עצמן נאנסות אחרי שהשתכרו במועדונים או בגנים ציבוריים. הן רוצות להיות כמו סיירוס אבל גומרות כשהן מקיאות את הנשמה אחרי עוד לילה ממנו הן לא זוכרות דבר."

בואו נעצור כאן עצירה חדה. ילדות ונערות מוצאות את עצמן נאנסות ממש לא מפני שכוכבת הפופ האהובה עליהן מתלבשת בצורה כזו או אחרת. תתפלא, אבל גם במקומות שבהם נערות לא "מתלבשות כמו זונות" זה קורה, ולא פחות. נערות וילדות נאנסות, מוכות ונרצחות רק, אך ורק מפני שישנה חבורה עצומה של גברים, שחושבים שיש להם איזושהי בעלות עליהן, שכשהן אומרות "לא", או לא אומרות שום דבר, או נמצאות תחת השפעת סמים או אלכוהול, משמעות הדבר היא שהם לגמרי חופשיים לעשות בהן כרצונם כי הן אינן חזקות דיין בשביל להתנגד. אונס קורה כי אנשים אונסים, ולא משום סיבה אחרת.

בריטני מזניקה את הקריירה על השער של רולינג סטון, 1999.

בריטני מזניקה את הקריירה על השער של רולינג סטון, 1999.

ועכשיו, נקנח עם ההשוואה שעשה שושן לבריטני ספירס וכריסטינה אגילרה, שתי כוכבות ענק שעברו משברים קשים בשנים האחרונות, בריטני עם אשפוז במוסד לחולי נפש, וכריסטינה עם שמועות אודות התמכרות לאלכוהול שלמיטב ידיעתי בכלל לא אושרו אי פעם, אבל יכול להיות שאני טועה. נניח שכן. כן, היו זמנים שבהם השתיים בחרו ללכת על תדמית סקסית יותר, וכן, כחלק מהניסיון הזה צולמו כמה תמונות די סליזיות (אם כי לעולם לא עם עירום פרונטלי מלא). שוב, זה לא אמור להיות כזה שערורייתי. זה אפילו לא כזה עצוב. זה סתם שלב שהרבה מאוד בחורות עוברות, רק שהן נאלצו לעבור אותו באור הזרקורים, לעיני כולם, וזכו לכך שכל רגע מהשלב הזה בחייהן ינוצל עד תום.

זאת ועוד, להגיד שלא התדמית הסקסית היא זו שזיכתה אותן להצלחה כה גדולה, זהו פשוט שקר גס. נכון, הן בחורות מוכשרות, אבל התדמית של הנערה הסקסית אחראית לחלק גדול מאוד מההצלחה שלהן. פאק, מי שלא יכול להכיר בתרומה של הופעתה של בריטני על שער המגזין רולינג סטון בשנת 1999, פשוט לא מבין תרבות פופולארית, גם אם היא רקובה. מעבר לזה, רק בזכות המסע הזה שהן עברו, אם כי בצורה מאוד פומבית, כיום לפחות הן יודעות פחות או יותר להגיד מי הן.

בינתיים לא עשתה מיילי דבר שמסכן אחרים, בניגוד ללינדזי לוהאן, מלכת ה-DUI, שהאמת גם ממנה אני כבר לא כזה מתרגשת. אז עד שהיא תתחיל להתנהג בחוסר אחריות אשר מסכנת אחרים, בואו תעשו לי טובה, ונניח למיילי סיירוס להתנסות עם מיניותה כאוות נפשה ולהורים שלה, שנראים סך הכל סבירים יחסית להורים הוליוודיים אחרים, לחנך אותה כרצונם. בואו לא נשכח שאנחנו, בחיים הקטנים שלנו, לא מסוגלים להתחיל לתאר את הלחץ העצום שחוות הנערות הצעירות האלה מכל הכיוונים, שכן הן מתמודדות לא רק עם הפחד הלעיתים משתק של להפוך לאישה, אלא גם עם שנאת קהל עצומה המלווה כל צעד שהן עושות.

אנחנו נהנים לראות אותן בדרך לתחתית, קורעים אותן לגזרים כשהן למטה, ואז מתפלאים ומתרעמים על כך שהן לא מתנהגות כמו מודל חיקוי מספיק טוב עבור בנותנו שלנו. קצת צבוע, לא? קחו כמה דקות, ובזמן שאתם חושבים על זה, האזינו לסינגל החדש מאלבומה הבא של מיילי, Bangerz, שאולי קצת יסביר למה חלקנו עדיין לא ויתרנו עליה.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s