לות'ר: כי לעולם אין מספיק סדרות על שוטרים סוררים

ב

לאחר צפיה ממושכת בכל הפרקים של הסמויה, במשך חודשיים שבמהלכם לא עבדתי בכלל על הסמינרים שלי כי לראות סדרה שאורך כל פרק בה הוא שעה היה חשוב יותר, החלטתי לקחת את עצמי בידיים.

החלטתי שבמקום לפרוש סדרה על פני זמן צפיה ארוך כל כך, אשוב פשוט לעשות בליצים של צפיה. ככה, שבסוף ייגמרו לי הסדרות לראות ואז אני אהיה מוכרחה לכתוב עבודות לאוניברסיטה במקום. וכך קרה שצפיתי בשתי עונות של הסדרה הבריטית לות'ר ביומיים וקצת.

ובכן, לות'ר.

לות'ר היא מותחן פשע מבית היוצר של ה-BBC, שבמרכז עלילתו עומד הבלש ג'ון לות'ר, שמסתובב ברחבי לונדון בניסיון לפתור חקירות רצח במהירות וביעילות, וכמובן בדרכים בלתי קונבנציונליות שכמעט ומביאות לפיטוריו פעם אחר פעם. איש משטרה שאינו מוכן לציית לחוקים. בקיצור, משהו שמעולם לא ראינו בטלויזיה אי פעם!!! בכל אופן. את הבלש הסורר מגלם לא אחר מאשר אידריס אלבה, אל המסתובב בינינו בני התמותה, שבמקרה תפס את תשומת לבי גם בתור סטרינגר בל בסמויה. תכל'ס, קרוב לודאי שאצפה בערך כל דבר שהאיש המושלם הזה מופיע בו.

lutheralice

אני חייבת להודות שכשהתחלתי לצפות, הרושם שקיבלתי מהפרק הראשון הוא שאני צופה בגרסה לייט של שרלוק, שגם היא שודרה באותו הערוץ והייתה מאוד דומה ויזואלית ללות'ר. שלא לדבר על זה שהקונספט העלילתי גם הוא אינו שונה במיוחד. בלשים סוררים כבר אמרנו? אבל מסתבר שהעונה הראשונה של לות'ר הסתיימה חודש לפני שזו של שרלוק החלה. נו שוין.

ככל שהסדרה התקדמה הלכתי אני והתרחקתי מהתיאוריה הראשונית הזו שלי. הפרקים, באופן שהפתיע אותי לחלוטין ולמרות היותם עדיין קלילים לצפיה, הפכו ליותר ויותר אפלים והרוצחים הפכו ליותר ויותר מטרידים. למעשה, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שבה חוויתי את תחושת אי הנוחות שהרגשתי במהלך חלק מהפרקים הללו. אי נוחות המלווה בסוג של הנאה, כמובן, שכן אין כמו יצירה שמעלה בקרב הצופה משהו שהיה רדום זה זמן מה.

lutheralice2

מה שמצאתי בעייתי בסדרה הוא בעיקר הדמויות. מצד אחד, רוב הדמויות הן די פשוטות להבנה על פני השטח. די רדודות. כשמסתכלים על כל אחת מהן, כולל לות'ר עצמו, אפשר להבין אותן די בקלות, לחזות כיצד יגיבו לסיטואציה ולהרגיש בטוחים שאפילו שאנחנו לא יודעים מה בדיוק הולך לקרות, אפשר להבין פחות או יותר לאן הסצנה הולכת, לאן הדמות חותרת. כלומר, כבר מהתחלה אנחנו מכירים אותן די טוב. יש כאלה שיטענו אולי כי מדובר בעקביות מבורכת, אבל לדעתי לא – פשוט חסר שם משהו. חסר משהו שנותן להן עומק למרות השימוש החוזר ונשנה בכל הטריקים שאמורים לעשות את העבודה.

ניקח לדוגמא את אליס, סוציופתית הבית. אכן יש בה את כל האלמנטים הדרושים להיות מוגדרת כסוציופתית, עם נטיה קלה לנרקיסיזם. אבל ישנו גם כישלון להבין, או להעביר את העובדה שההפרעה הזו טומנת בחובה מועקה נפשית די רצינית, שאולי קל לעיתים לפספס, אבל היא שם ובאמצעות שימוש בניואנסים הנכונים היא יכולה לעלות על פני השטח בדיוק במידה הנכונה. אבל עם אליס זה לא קורה, עם אליס ישנן הדרמות וההיסטריה והתלותיות. זה הכל נראה הגיוני, נראה שייך. אבל אם מסתכלים מתחת להתנהגות האקסטרווגנטית והרגשנית, משהו עדיין חסר.

lutherjustin

ועם כל הפגמים הללו בדמויות כיחידות נפרדות, הרי שכאשר הן נמצאות באינטרקציה, כל החלקים מתחברים לפתע ויוצרים שלם שהינו גדול מסך חלקיו. לא יודעת, אולי לאידריס אלבה יש כימיה עם כל העולם, זה ממש לא יפתיע אותי. אבל כל פעם שהוא עם מישהו על המסך משהו קורה ולפתע הדמויות הללו נהפכות שלמות. או שאולי חוסר השלמות שלהם כבר אינו משנה. העובדה שלות'ר ואליס נמצאים במערכת יחסים שאינה בדיוק הגיונית לאור אפיון הדמויות שלהם והנסיבות בהן השניים הכירו, והעובדה שפחות או יותר הדבר היחיד שאנו יודעים על ג'סטין הוא כמה שהוא דלוק על לות'ר, כמעט לחלוטין נשכחות כאשר הדמויות האלה בסצנה ביחד, כי פשוט כיף לצפות באינטרקציה ביניהן.

בסופו של דבר מה שאנו מקבלים, אם כך, הינה יצירה רחוקה מלהיות מושלמת. אולי לא כזו שיזכרו בעוד כמה שנים, וכנראה לא אחת מאלה שיש צורך לדון עליהן בהרחבה. אם ממש אין לכם זמן, אני ממליצה לשמור אותה למועד מאוחר יותר ובמקום זאת להשלים קלאסיקות טלויזיוניות שטרם הספקתם להגיע אליהן. אבל אם חשקה נפשכם בסדרה לא כבדה מדי, בלי יותר מדי התחכמויות ועם קאסט שעושה עבודה מעולה, לות'ר בהחלט יכולה לספק לכם כמה שעות טובות של הנאה.

עזבו, על מה אני מדברת. פשוט תראו את זה. מה אכפת לכם.

לות'ר עונה 1, עכשיו בחינם בהוט VOD.

מודעות פרסומת

4 תגובות הוסף תגובה

  1. צודקת בכל מילה. במיוחד על דמויות הרעים בסדרה. ממש אהבתי. בקרוב עונה חדשה!

    1. נטש הגיב:

      לא כזה בקרוב….יש עוד כמה חודשים טובים.
      מי הדמות האהובה עליך?

      1. מוזר לומר אבל דווקא דמויות הרוצחים היו הכי מרתקות, בעיקר האחים התואמים. פסיכי. שלך?

        1. נטש הגיב:

          בחירה טובה. אפילו לא חשבתי על הרוצחים כעל דמויות אהובות פוטנציאליות.
          האהוב עלי זה מארק, חבר של זואי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s