ארסטד דבלופמנט, העונה החדשה: פי 1000 יותר בהפרעה

מי שעוקב אחרי הבלוג בפייסבוק כנראה שם לב שלאחרונה דיברתי המון על שובה של הסדרה עטורת השבחים "משפחה בהפרעה" (Arrested Development) לחיינו, אחרי 7 שנים ארוכות של ציפיה. ביום ראשון, סדרת המופת חזרה סוף סוף עם 15 פרקים חדשים שיצאו בבת אחת בנטפליקס, והנה אני, שלושה ימים אחרי, כותבת ביקורת על כל העונה החדשה. זה לא שיש לי דברים אחרים לעשות!

arrestedmain

ובכן, איך הייתה העונה החדשה? ללא ספק, מרגשת. גם עכשיו בעודי כותבת מילים אלה, אני לא בטוחה שעדיין קלטתי שאת הימים האחרונים ביליתי בצפיה בפוטג' חדש ואמיתי לחלוטין של ארסטד ושהדברים שקרו בעונה החדשה הם עתה חלק מהקאנון. כי חיכינו לזה שנים, כי כל השנים האלה מיץ' הורוביץ והקאסט עשו לנו טיזינג וכל פעם התאכזבנו מחדש. אני מאמינה שבפוסט הקודם שכתבתי על הסדרה בבלוג נכתבו המילים I'll believe it when I see it ומסתבר שאפילו זה לא הספיק בשביל להאמין.

****ספויילרים בפנים****

This is the story of a family whose future was abruptly cancelled, and the one fandom that had to keep itself together.

נאמן למקור: על הרדידות הפנטסטית של 'גטסבי הגדול'

בשבוע שעבר סיימתי לקרוא את הספר הראשון שקראתי מזה חודשים. כסטודנטית שמאמרים אקדמיים כבר יוצאים לה מכל החורים, אין ספק שיש לי תירוץ לא רע ללמה אני לא קוראת במידה שהייתי רוצה, אבל הפעם החלטתי לעשות מאמץ ולקרוא את גטסבי הגדול הקלאסי רגעים לפני שהסרט יוצא לקולנוע.

THE GREAT GATSBY

הגעתי מוכנה, ועם ציפיות נמוכות. מהספר נהניתי יותר משציפיתי, למרות שהוא הרבה יותר אפל ממה שמציעה השפה הקלילה בה הוא נכתב, ולמרות שרוב הדמויות בלתי נסבלות. מצפיה בטריילר לפני מספר חודשים, מהתוודעות לקאסט ומקריאה של ביקורות פחות ממלבבות, ידעתי שאין טעם להיכנס לכל העניין הזה עם תחושה כזו או אחרת של אופטימיות. ומסתבר שזו הייתה החלטה נבונה.

…ואני אוהבת מסיבות גדולות. הן כל כך אינטימיות. במסיבות קטנות אף פעם אין פרטיות.

לות'ר: כי לעולם אין מספיק סדרות על שוטרים סוררים

לאחר צפיה ממושכת בכל הפרקים של הסמויה, במשך חודשיים שבמהלכם לא עבדתי בכלל על הסמינרים שלי כי לראות סדרה שאורך כל פרק בה הוא שעה היה חשוב יותר, החלטתי לקחת את עצמי בידיים.

החלטתי שבמקום לפרוש סדרה על פני זמן צפיה ארוך כל כך, אשוב פשוט לעשות בליצים של צפיה. ככה, שבסוף ייגמרו לי הסדרות לראות ואז אני אהיה מוכרחה לכתוב עבודות לאוניברסיטה במקום. וכך קרה שצפיתי בשתי עונות של הסדרה הבריטית לות'ר ביומיים וקצת.

ובכן, לות'ר.

לות'ר עונות 1+2, ביקורת ללא ספוילרים.