מראה שחורה: הסיכום הגדול – פרק III

והנה הגיע לסיומו סיכום עונתה השניה של מראה שחורה. פרק שלישי, להנאתכם. ושוב – יהיו פה ספויילרים, ראו הוזהרתם.

פרק 03×2 – "הרגע של וולדו"

bmwmmain

מיד לאחר שסיימתי לצפות בפרק הסיום של עונה, תהיתי מה היה לברוקר להגיד בפרק הזה שחידש משהו. על פניו, נראה כי הפרק היה סטרייטפורוורד – כולם משקרים, הפוליטיקאים צבועים, אין זה מפתיע שעם השלטון המושחת שלנו אנשים אשכרה ילכו ויצביעו לדמות וירטואלית. וכולי. זה פשוט לא אמור להפתיע אף אחד.

bmwm2הפרק סובב סביב ג'יימי (דניאל ריגבי), קומיקאי שמשחק את דמותו של דב מצויר בשם וולדו, דמות פופולארית בטלויזיה הבריטית שעיסוקה העיקרי הוא לפדח פוליטיקאים. למעשה, הוא כל כך פופולארי בקרב הצופים שבעל הזכויות על הדמות מציע שוולדו יתמודד בבחירות הקרובות מול אחד המרואיינים המובכים שלו. ג'יימי לא נראה כל כך בקטע, ובאופן כללי נראה כמו טיפוס די אומלל, אבל הוא זורם עם ההצעה כי אין לו ממש ברירה אחרת.

אחד הנושאים הבולטים על פני השטח הוא כמובן העובדה שכולנו חושבים שכל הפוליטיקאים הם צבועים ותועלתנים. וולדו נוצר על מנת שנסכים איתו, וברגע העימות הגדול בינו לבין שני המועמדים האחרים, שבו הוא מתפרץ ואומר להם בפנים (בערך) שהם נחשים חסרי תוכן, כולנו כנראה נמצא את עצמנו מהנהנים בהסכמה.

אבל לאמיתו של דבר, זה לא מה שמרכזי בפרק. בדיעבד, רואים כי יש בו הרבה יותר מזה. הרחק מעיניהם של הצופים והמצביעים מתרחש בוולדו מהפך. הוא מתחיל כדמות כנה, כזו שאומרת את האמת שכל השאר חוששים להגיד, וזוהי הסיבה העיקרית שדמותו זוכה לכל כך הרבה אהדה. אבל כפי שקורה לרבים וטובים, וולדו זוכה גם לתשומת לבם של ארגונים ואינדיבידואלים עם אג'נדות משלהם, שרוצים להשתמש בפופולאריות שלו ובקול שלו בשביל לדחוף את האג'נדות הללו בלי שאף אחד ישים לב.

bmwm1ייאמר לזכותו של ג'יימי שאם לפני כן הוא לא היה בקטע, עכשיו הוא ממש ממש לא בקטע. הוא מסרב בתוקף להמשיך ולהשתתף במשחק שהופך ליותר ויותר אינטנסיבי כשוולדו מתחיל לצבור כוח פוליטי אמיתי. הוא מתחנן בפני צופיו לא להצביע לוולדו (כי הוא פאקינג דמות מצויירת!) אבל גם הוא וגם אנחנו רואים שהמסר שוולדו ניסה להעביר בהתחלה לא בדיוק עובר. כולם חושבים שהבחירות הן משחק. מבדר אותם לתת את קולם לדמות מצוירת. הניסיון של ג'יימי לגרום לאנשים להתפקח ולהבין כי אם וולדו הוא מועמד רציני בבחירות משהו כנראה ממש לא בסדר, לא מצליח.

מעבר לכך שוולדו הופך לחביב הבוחרים בבחירות הנוכחיות, הוא הופך גם לדמות המשפיעה על דעת הקהל הגלובאלית. אחרי שתחילה זכה באמון הציבור באמצעות כנותו הכואבת, כעת וולדו הופך למריונטה בידי כוחות עליונים ולא חביבים. זה כמובן טראגי, אבל אותי זה פחות מטריד מהסיבה הפשוטה שכמו כל דבר שמציג ברוקר בסדרה, ואולי אף יותר מבפרקים קודמים, התופעה הזו של ליפול בפח השיווקי מוכרת היטב לכולנו. כלומר, מי שחושב שדעתו לא מעוצבת בדקדקנות על ידי אילי הון ושליטים ואנשי מפתח בתקשורת המערבית צריך להתעורר כי…זה מה שקורה.

Untitled-1אז כמו שאמרתי, זה שוולדו הופך לאיזה אליל של התקשורת זה לא כזה ביג דיל.

החלק הטראגי בסיפור, לדעתי, היה לצפות בג'יימי בזמן שהוא מאבד שליטה על משהו אישי ששייך לו. הוא מוצא כי אותה פרסונה שבנה ופיתח ולקח בעלות עליה, נלקחת ממנו על ידי גוף שחזק ממנו המנפנף מולו בחוקי זכויות יוצרים. והגוף הזה לוקח את הפרסונה הזו ומחלל אותה למען עקרונותיו והרווח האישי שלו.

בסצנת הסיום הקיצונית של הפרק אין כל כך צורך, לדעתי. אנו רואים את ג'יימי כהומלס, מסתובב ברחובות מטונף וחסר כל, בזמן שעל מסכים ענקיים מתנוסס פרי יצרתו, וולדו, בכל ערוץ וערוץ. הוא לא שייך לו יותר, שום דבר אחר לא שייך לו. אבל מי צריך את הסצנה הדרמטית הזו, כאשר אנו חושבים על הדרך בה ניתן להקביל את האובדן של ג'יימי לחוויה האישית היומיומית שלנו?

bmwm4יש פה משהו שחשוב לזכור. כל אחד מאיתנו הוא סוג של ג'יימי. לו היה את וולדו, ה"בייבי" שלו. לנו יש את הפייסבוק, האינסטגרם, הבלוג ושלל עקבות אחרים שאנו מותירים אחרינו ברחבי האינטרנט באופן יומיומי. נסות לגגל את השם שלכם פעם. אנחנו חושבים שכל תוכן שאנחנו מעלים לרשת הוא שלנו ושלנו בלבד, ולמרות שבאופן עקרוני ישנם חוקי פרטיות וזכויות יוצרים גם בעולם הוירטואלי, איננו באמת שולטים במה שקורה עם כל המידע הזה לאחר שהוא עולה ובאופן בו השימוש במידע הזה בידי זרים יכול להשפיע עלינו.

ומעבר לכך – מה שהכי מטריד הוא שג'יימי כנראה לא יכול היה לעשות דבר על מנת למנוע את ההשלכות הללו. פרט ללוותר על עקרונותיו ולהסכים לנצל את וולדו למטרות לא כשרות. למעשה, מה שהוא עשה – להפנות את גבו – זה בדיוק מה שאנחנו היינו רוצים לחשוב שהיינו עושים באותה סיטואציה. כלומר, הגיבור של הסיפור עושה את הדבר הנכון ומאבד הכל.

bmwm5אם כך, כמו חמשת קודמיו, מסתיים פרק זה בנימה מורבידית. שוב הוא מראה לנו באותה מראה שחורה את מה שאנו מסרבים לראות – שלמרות כל ההבטחות שקיבלנו מהעולם המודרני המופלא הזה שבו אנו חיים, לפעמים אין אור בקצה המנהרה. לפעמים זה רק אופל, והצגות ושקרים, ובובת חוטים בצורת דב כחול שנשלטת על ידי האדם הלא נכון.

לביקורת פרק I – "מיד אשוב"

לביקורת פרק II – "דב לבן"

מה היה הפרק האהוב עליכם העונה ולמה? שתפו בתגובות.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “מראה שחורה: הסיכום הגדול – פרק III

  1. פשוט מעולה. קראתי את הריוויוז שלך על כל הפרקים, ובזכותם נהנתי יותר מהפרקים עצמם- היכולת שלך לראות מעבר מעוררת השראה.

  2. איך עלייך,
    אהבתי מאוד את הכתיבה שלך על כלל הפרקים של 'מראה שחורה' 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s