חופש חנוכה: פוסט הטלויזיה הגדול

ב

עברו חודשיים מאז הפעם האחרונה שכתבתי בבלוג. כמה שזה עצוב, אני חייבת להודות שזה לא היה מחוסר זמן, אם כי יצא לי לעשות שלל דברים רנדומליים ומעניינים בחודשיים האחרונים, אלא בעיקר מחוסר חשק. שזה מוזר, כי לאחרונה דווקא יצא לי להיתקל בהמון דברים שהייתי רוצה לכתוב עליהם, באופן תיאורטי. צפיתי בהמון סרטים מעולים בפסטיבל אייקון, הייתי בהופעת קאנטרי לא רעה בכלל, וראיתי המון, המון טלויזיה. עונות שלמות כמעט של טלויזיה. אני חייבת להודות שבאיזהשהו שלב אפילו חשבתי להיפרד מהבלוג ופשוט להמשיך לשים כל מיני דברים לא קשורים בעמוד הפייסבוק, מתי שמתחשק לי. אבל אז נזכרתי שקראתי לאחרונה שבנות שכותבות, אוכלות פחות.

אז זהו. החלטתי לכתוב את הפוסט הזה על טלויזיה. גם בגלל שבשבוע האחרון עלו ברשת עשרות דירוגים מסכמים של שנת 2012, וגם בגלל שבמקרה גם השבוע נגמרה העונה החמישית של ילדי האנרכיה. עוד על זה בהמשך. ובעיקר בגלל שאת הפוסט הזה הייתי אמורה לכתוב לפני יותר מחודש, אחרי שכל הסדרות שאני צופה בהן יחזרו בעונתן החדשה. אני עושה קצת השלמת פערים.

אז מה קרה על המסך הקטן שלי בחודשיים האחרונים?

סיפור אימה אמריקאי – העונה השניה

American Horror Storyברצוני להזכיר ברגע זה שהעונה הראשונה של הסדרה הייתה אחת התופעות הטלויזיוניות שהכי נהניתי מהן בשנים האחרונות. ציפיתי בקוצר רוח לתחילתה של העונה השניה, ולחזרתו לחיי של הקאסט הכל כך מוכשר שפשוט לגמרי מכפר על כל חטאיו של ראיין מרפי. ומסתבר שהוא חוטא המון העונה. השבוע שודר הפרק השמיני של העונה, שכלל בתוכו שלל התרחשויות כמו תקיפה באמצעות קישוט של חג מולד, בערך שני ניסיונות אונס ו…חייזרים. כל הדברים האלה, והפרק הזה היה למעשה אחד מהשפויים והרגועים ביותר ששודרו עד כה. העונה הזאת הייתה פשוט בלאגן אחד גדול, מלאה בעלילות הזויות לחלוטין ועמוסה במידע שלא ניתן לעקוב אחריו. ואפילו הייתה הופעת אורח מאנה פרנק. כן כן.

ועם זאת, כמובן שאני ממשיכה לצפות בסדרה באדיקות כל שבוע. מעבר לכך שזו הסדרה המושלמת לבעלי בעיית קשב שמשתעממים ממש מהר ולכך שסוף סוף התחילו להרוג את דמויות שאני לא סובלת, אני חייבת להזכיר שוב את הקאסט שפשוט מביא אותה שבוע אחר שבוע. ג'סיקה לאנג, לילי רייב, שרה פולסון…והרשימה רק ממשיכה. אנשים מושלמים שצריכים לקבל את כל הפרסים שלתעשייה יש להציע. רק בשבילם שווה לראות את השיטפסט הזה.

אגב, ג'סיקה לאנג? כבר קיבלנו אישור שהיא חוזרת לעונה השלישית.  מסיבה זו בלבד, לא משנה מה ראיין מרפי יעשה, אני נשארת!

נאשוויל

Nashvilleלמעשה הפוסט האחרון שכתבתי בבלוג היה על נאשוויל. זה היה מיד לאחר שראיתי את הפיילוט את הסדרה. ככה אני אוהבת. שאני רואה משהו וחייבת לכתוב על זה. אחרת זה סתם מבאס. בכל אופן, כצפוי המשכתי עם נאשוויל ואני חייבת להודות שאני ממש נהנית. אמנם לא ממש אכפת לי מהדמויות ומה שקורה להן, אבל בשבילי היא פשוט הפכה למין סדרה כזו שאני רואה וכיף לי ויש מוזיקה ממש טובה. אני לא אכנס לפאניקה אם אפספס פרק, אבל אני בהחלט די אתבאס אם אני אצטרך לחכות. מעבר לכך, זה יישמע ממש שטחי אבל….השיער של כל הנשים בסדרה הזו פשוט כל כך יפה שלא בא לי להפסיק להסתכל עליהן. בכל אופן, זה כיפי וזה שונה, ואומרים שהעניין עם המוזיקה הוא אפילו די נאמן למה שקורה במציאות אז די מעניין לצפות בזה סך הכל.

מה שהכי כיף לי הוא שהיידן פנטייר ממשיכה להפתיע אותי כל פעם מחדש ולהראות שהיא לא סתם איזה בלונדינית אבל בעצם שחקנית לא רעה בכלל.

הסדרה יצאה השבוע להפסקה של כחודש ותשוב עם פרקים חדשים רק בתשיעי בינואר. זה אומר שזה בדיוק הזמן המתאים להשלים פערים.

ילדי האנרכיה – העונה החמישית

SoAוואו. טוב.

פשוט כל כך קשה לי לתאר את החוויה שעברתי עם הפרק האחרון של העונה. אני די בטוחה שככה מרגיש התקף לב שאורך שעה שלמה. בכל פעם שחשבתי שזהו, יותר מטורף מזה כבר לא יכול לקרות, קורט סאטר הוכיח לי אחרת. אחד הפרקים המדהימים שראיתי השנה בטלויזיה, ללא ספק.

כלפי העונה הזו של ילדי האנרכיה, אני חייבת להודות שלא היו לי רגשות מעורבים בכלל. מאוד נהניתי ממנה (למרות שהיו במהלכה כמה אבידות טראגיות). אני יודעת שהיו הרבה תגובות שליליות ברשת לגבי העונה הזו והאמת שלא הסכמתי עם אף אחד מהטיעונים שהועלו וכל שבוע חיכיתי לפרק חדש. אני חושבת שהתפתחות הדמויות העונה, אם כי הייתה די עצובה לצפיה, הייתה סך הכל די ריאליסטית. נראה לי שאנשים כל הזמן שוכחים שמדובר בחבורה של פושעים – הם אמורים להיות בני אדם די גרועים. אנחנו כצופים אמורים להרגיש מתוסכלים וכועסים על מה שהדמויות האלה עושות ולצעוק על המסך שיפסיקו להתנהג כמו כאלה טיפשים. זה נהדר!

הקאסט עשה עבודה מעולה כרגיל. מגי סיף המדהימה שאת דמותה משום מה מתעקשים לשנוא פשוט לא יכולה להיות יותר מוכשרת, מהממת ומושלמת. רון פרלמן איכשהו עדיין מצליח לגרום לצופים לרחם על קליי מורו, למרות שהקונספט של לרחם על דמות כזו נוראית הוא לגמרי מופרך. סאטר עצמו, שמגלם את אוטו דלייני בסדרה, פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש. ולצד הוותיקים, יצא לנו להכיר גם דמויות חדשות ומוצלחות לא פחות. קיבלנו את הרולד פרינו שהופיע בתור דיימון פופ, הרשע התורן שלדעתי עשה כמה מהדברים הנוראיים ביותר שראיתי בסדרה אי פעם, רוקמונד דאנבר בתפקיד השריף איליי רוזוולט שבעונה הזו למדתי לאהוב וכמובן, לא אשכח להזכיר את ג'ימי סמיטס האדיר שעשה עבודה מעולה בתור נירו פדייה שהיה פשוט, אין איך לתאר את זה, דמות מתנה.

אין ספק שהעונה החמישית לא הייתה כלל החלשה ביותר בסדרה. היא רק הולכת ומשתבחת.

הפרויקט של מינדי

Mindyהנה סדרה שלא הזכרתי מעולם, אז אגיד עליה כמה מילים. הפרויקט של מינדי היא קומדיה שחיכיתי לה די הרבה זמן, כי היא פרי יצירתה של מינדי קיילינג המשעשעת והמוכשרת, שאותה כולכם בטח מכירים כקלי קאפור מ"המשרד". היא במקרה גם אחת מכותבי הסדרה. בחורה מוכשרת בהחלט. אז מינדי החליטה לעשות סדרה משלה ואני כמובן שמחתי כי א. היא סופר מצחיקה וב. יש, אישה, ואפילו לא אישה לבנה, עושה סדרה משלה! ווהוו!!

אבל….זה לא הסתדר. מכירים את זה שאתם יוצאים עם מישהו וממש מהר מבינים שאין בו שום דבר מעניין ושהוא אפילו די מעפן ואפילו קצת דוחה? אבל עדיין ממשיכים לצאת איתו? אז ככה.

אני באמת ובתמים לא מצליחה למצוא את הסיבה לכך שאני ממשיכה לראות את הסדרה המטופשת הזו שבוע אחר שבוע. אולי כי היא קלילה ולא מצריכה שום מחשבה? מה שמעצבן עוד יותר הוא שלמרות שאני כרגע טוענת בתוקף שזהו, אני איתה סיימתי, אני יודעת עמוק בפנים שאני בטח אמשיך לראות את הסדרה הזו לפחות עד שתסתיים העונה הנוכחית.

תעשו לעצמכם טובה ואפילו אל תתחילו.

מחלקת גנים ונוף

Parks&אל הסדרה הזו התוודעתי תוך כמה ימים רצופים במהלך השנה האחרונה שבהם עשיתי מרתון לכל הפרקים. לקח לי שלוש פעמים מאז שהתחילה הסדרה בשביל לעבור את העונה הראשונה, שהייתה מאוד חלשה, אבל זה היה שווה את המאמץ. אני חייבת להודות שהסדרה הזו פשוט הולכת ומשתפרת עם כל פרק שעובר. לסלי נופ (איימי פוהלר הנפלאה) היא אולי הדמות הנשית הכי מעוררת השראה בטלויזיה כיום ומבחינתי היא נמצאת כמה וכמה רמות מעל ליז למון (טינה פיי, רוק 30) שקיבלה שבחים זהים אבל שאני אישית תמיד מצאתי די עלובה ורחוקה מלהיות דמות מודל.

אז במחלקת גנים? אני באמת לא יכולה לבחור אילו מהדמויות אני אוהבת יותר. לא, סתם. אני יכולה. זה רון סוונסון (ניק אופרמן) כי הוא פאקינג אדיר ואין כמוהו בעולם. וכן וכל השאר די טובים גם כן. להפתעתי הרבה מצאתי את עצמי מחבבת יותר ויותר את דמותו של כריס טרייגר (רוב לאו) שהיה מיותר לחלוטין בעונות הקודמות אבל איכשהו הצליח להפוך לאחת הדמויות שהאני הכי נהנית מהן. זה בהחלט היה אחד הדברים המפתיעים שקרו לי במהלך העונה.

ההיפך המוחלט מהפרויקט של מינדי, מחלקת גנים ונוף ממשיכה להיות 20 דקות שבועיות של הנאה צרופה.

________\\//________

ועכשיו מבט לעתיד, כי בכל זאת דצמבר הוא בדיוק החודש לעשות תוכניות לעתיד, ולי יש כמה תוכניות מרגשות לשנת 2013 כשזה מגיע לטלויזיה.

* הדבר הראשון שממלא אותי התרגשות הוא כמובן חזרתה של בנות לחיי ב13 לינואר. אני רוצה להגיד שאני מופתעת מכמה שזה מרגש אותי אבל זה יהיה שקר, כי בנות זה אחד הדברים הטובים שקרו לי כל השנה וכל פעם שאנשים אומרים שהם שונאים את לינה דנהאם, אני רק אוהבת אותה יותר ואז אפילו לא מטריד אותי. צפו בפרומו לעונה השניה כאן.

* סדרה נוספת שלא רק אני מצפה לה אלא כל אוהב טלויזיה שפוי, היא כמובן משחקי הכס, שעונתה השלישית מתחילה ב31 למרץ. עדיין קצת רחוק אבל גם לזה נגיע. אגב, לאחרונה נתקלתי בקליפ ממש משעשע של תגובה של מישהו שצופה בפרק הסיום של העונה הראשונה וזה עשה לי את היום. תכל'ס, זה מה שאני מרגישה כשאני צופה בסדרה שאני ממש אוהבת וקורה משהו שלא מוצא חן בעיני. ממליצה לכולם לצפות (ספויילרים לעונה הראשונה, מן הסתם).

* ואם כבר חושבים קדימה, למה שלא אציין גם את הסדרה היחידה לדעתי שהופיעה בכל אחת ואחת מרשימת סוף השנה בהן יצא לי להיתקל? ובצדק! כמובן שאני מדברת על שובר שורות ההורסת. היא אולי חוזרת רק בסביבות יוני 2013 אבל כולם ללא יוצא מן הכלל מחכים לשובה בקוצר רוח, כי שמונת הפרקים הללו, שיהיו האחרונים בסדרה כולה, יהיו ללא ספק האירוע הטלויזיוני של השנה. אם אתם מתגעגעים, ואני יודעת שאתם מתגעגעים, מוזמנים לצפות בקליפ היפיפה הזה שמתאר את כל ההתרחשויות בסדרה עד כה (ספויילרים לכל העונות!!!!).

* והסדרה האחרונה שאזכיר היום היא משהו נחמד בשם The Following שאמור להיות משודר ברשת Fox החל מה21 לינואר. הפיילוט של סדרת המתח בכיכובו של קווין בייקון זכה לביקורות אוהדות בפסטיבל קומיקון האחרון ותואר כאפל ואינטנסיבי. בדיוק כמו שאני אוהבת. לא שהביקורות האלה משנות לי כל כך. בהתחשב בעובדה שהעלילה סובבת סביב רוצח סדרתי שמעריץ את אדגר אלן פו, לא יהיה שום דבר שיעצור אותי מלצפות בסדרה בכל אופן. בינתיים, מוזמנים לצפות בפרומו:

________\\//________

ועכשיו אני הולכת לשבת ולחשוב עם עצמי אם בא לי לעשות פוסט סיכום שנה. בינתיים, מוזמנים להגיב עם הסדרות שעשו לכם את השנה בטלויזיה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s