היהלום שבכתר

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב פוסט על האלבום החדש של מרינה אנד דה דיימונדס (Marina and the Diamonds). השמועה אומרת שהיא לא ממש מוכרת בארץ, אני לא יודעת כי אני לא שומעת רדיו ובקרב החברים שלי אין כל כך אנשים שמרינה היא הסגנון שלהם. אני חייבת להודות שבכלל לא התלהבתי מהאלבום הראשון שלה, The Family Jewels, אבל עכשיו שאני מקשיבה לחדש בלי הפסקה אולי אפילו אתן לו עוד צ'אנס.

באלבומה החדש, Electra Heart, ממשיכה מרינה דיאמנדיס הוולשית את אותו קו המחשבה אותו החלה באלבום הראשון. שוב אנו חוזרים לאותן תמות – שטחיות ורדיפה אחרי חיי הזוהר אשר באים יד ביד עם שאלות על זוגיות, רווקות ומה שביניהם. כך מתקבלת תמונה של מציאות מאוד מצומצמת, אבל לדעתי גם מאוד מדויקת. משהו שמזכיר את המקומות הספק זוהרים ספק אפלים של הוליווד, את תרבות הריאליטי ובמקום מסוים גם את מה שקורה בבועה הזו שחלקנו חיים בה. בקיצור, white people problems.

האמת היא שאני לא מרגישה כל כך צורך לפרט על האלבום עצמו. הליריקה שלה היא די פשטנית ו-straightforward, סך הכל די נפוץ במוזיקה העכשיוית. עם זאת אני מרגישה כאילו שזה עדיין מפתיע אותי, אולי בגלל שהדברים שהיא מדברת עליהם הם כן בעלי משמעות מעבר ל"בוא נשתכר במועדון ונעשה את זה בחדר הפרטי" הסטנדרטי. זה נשמע לי הגיוני שרעיונות כאלה יהיו מלווים בליריקה שהיא יותר "רצינית". אולי אני סתם ממציאה וזה לא באמת אמור להיות ככה. אולי אני ממציאה והליריקה שלה לא יותר בסיסית מהרגיל, אלא להיפך. הרעיונות עוברים היטב, בכל אופן.

כאמור, בזמנו חשבתי שהאלבום הראשון שלה לא משהו. אבל למעשה ישנו רק הבדל משמעותי אחד בנו לבין Electra Heart, והוא צבע השיער של מרינה המתחלף משחור מהמם לבלונד פלטינה מאוד קשה לתחזוק. זה נשמע מפגר. אבל זה חשוב. זה חשוב בגלל שהמשמעות של זה היא שהיא נכנסת לדמות שעליה היא שרה ולדעתי זה מעניין. באלבום הראשון נראה שאולי היא סוג של צופה מבחוץ, ואולי נראה שהיא סוג של שופטת את כל החוויות שהיא שרה עליהן. ועכשיו, זה לא רק זה שהיא ממש בלונדינית. היא ממש בלונידינית וזה נראה רע, ויש שורשים, וזה נראה לא טבעי וזה סיוט לתחזק לאורך זמן. זה מראה שמאוד תואם את הקונספט של האלבום. היא נראית כאילו שהיא בתוך החוויה וזה לא כזה חשוב שהמראה הזה ממש לא טוב עליה.

 ארצה לחלוק רק עוד שיר אחד נוסף, שבאופן לא מפתיע כלל, ממש תפור עלי לאהוב אותו. הוא מעלה שאלה חשובה שמתעלמים ממנה יותר מדי, למרות שמו המעט תמוה.

מי יודע, אולי אם יותר מהפופ היה מדבר על שאלות כאלה משהו היה משתנה.

ובנימה אופטימית זו – תקופת מבחנים. בינתיים אתם מוזמנים לעקוב אחר עדכונים בעמוד הפייסבוק. עד אוגוסט.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s