מבט מטריד על חברת המידע

אתמול הלכתי לישון ב2 בלילה כי לא יכלתי להפסיק לראות טלויזיה. כשאני חושבת על זה, זה משפט די אירוני להגיד בהתחשב בנושא עליו אני כותבת היום.

מה שהדיר שינה מעיני, גם אחרי שסיימתי לצפות, הייתה סדרה חדשה בשם מראה שחורה (Black Mirror) ששודרה בבריטניה בחודש האחרון. מדובר בסדרת דרמה בת שלושה פרקים בלבד, אשר עוסקת בצורה שבה הטכנולוגיה משפיעה על החיים בעולם בכלל ובתרבות המערבית בפרט, וכיצד היא מתווכת את המציאות שלנו.

זאת הייתה חוויה. חוויה במובן הטוב כי מאוד מאוד נהניתי לצפות בשלושת הפרקים, אבל לא רק. היא הייתה מזעזעת ולעיתים קשה לצפיה גם בשל קווי העלילה המופרכים וגם משום שכשחושבים על זה, הם הרבה יותר קרובים למציאות ממה שהיינו רוצים להאמין.

אם כי לי זה לא הפריע מאוד, אני רוצה לציין שהביקורת על החברה שלנו בכל אחד מהפרקים ברורה לחלוטין, ברמה שחלק מהצופים בטח ירגישו זלזול מסוים באינטליגנציה שלהם. אחת הביקורות על הסדרה הייתה שהיא לא ממש השאירה מקום למחשבה, אבל כאמור, לדעתי הספיקה העובדה שלפחות היא הצליחה להזכיר לצופים באיזה מציאות אנחנו חיים ולעבר איזה עתיד אנחנו מתקדמים.

ובכן, לסדרה 3 פרקים באורך ממוצע של 50 דקות לפרק, כאשר בכל פרק עלילה שונה לגמרי ולא קשורה לקודמתה.

זה העתיד שלנו, חברים.

גיבורי על, כפי שלא הכרתם מעולם.

אתמול הסתיימה העונה שלישית של סדרת המופת הבריטית עברייני על (Misfits), שאני כל כך אוהבת.

העונה השלישית, שזכתה לביקורות מעורבות מהצופים, הסתיימה מבחינתי בהרבה רגשות מעורפלים. כעס? אכזבה? סיפוק? עצב מעורב עם טיפת שמחה, על מה שקרה וימשיך לקרות שוב ושוב. אני מסכימה עם כך שהעונה הנוכחית לא הייתה קרובה לשלמות של שתי העונות הקודמות. ככל שהפרקים התקדמו, כך נהיה לי פחות ופחות אכפת, מה שכנראה מסביר למה לא לקחתי כל כך קשה את פרק הסיום.

אבל מספיק לדבר על העונה השלישית.

אני עושה את הפוסט הזה לכבוד סדרה סופר מגניבה, שאפילו רק בשביל שתי עונות שווה שווה שווה לראות.

אתנחתא קומית.

סרטון חדש חדש ישר מהתנור.

מסתבר שיש חשבון טוויטר פופולארי שכולו סובב סביב דברים בנאליים שבנות אומרות. עזבו שזה פשוט לא נכון כי חצי מהמשפטים האלה, אם לא יותר, נשמעים מידי יום גם מפיותיהם של גברים אינספור………אבל ניחא.

אז ממש אתמול יצא הפרק הראשון בסדרת הווב המבוססת על הטוויטר. לא משהו רציני, קצת פחות מדקה וחצי של בחור שלבוש בבגדי אישה ומשחזר משפטים שהופיעו בטוויטר. הרעיון נשמע די סקסיסטי, אבל מעבר לכך  שכולם אומרים את הדברים האלה כל הזמן, אין בוידאו שום דבר מעליב במיוחד לשם שינוי. זאת בניגוד לכל אותם סרטוני College Humor הבלתי נסבלים והלא מצחיקים בעליל. השחקן לא הופך את הדמות שלו למפלצת עם תכונות אופי "נשיות" מוגזמות, שזה נחמד. וכן, אני מודה שחלק מהדברים האלה גם אני אומרת לעיתים די קרובות. סרטון משעשע.

אה, וגם ג'ולייט לואיס מתארחת.

וללא שהיות, להלן הסרטון המדובר.

תהנו!

לכי תחפשי את עצמך.

חצי מהשבוע שעבר ביליתי חולה בבית. פספסתי שני ימי לימודים ויום עבודה אחד, ועדיין לא הבראתי לגמרי. אבל מי סופר. ראשון ושני עברו ביעף כי פשוט ישנתי כל היום ללא כל יכולת או רצון להקים את עצמי מהמיטה, אבל שלישי היה פחות נוראי, אז החלטתי לבלות אותו בצפיה בסדרה חדשה ששמעתי עליה לא מזמן. עדיין בשכיבה, כמובן.

הסדרה, שהתחילה באוקטובר ברשת HBO האהובה על כולנו, נקראת Enlightened (לפי אשפי ההורדות שמה בישראל הוא נאורה) ומשום מה כולם מתלהבים ממנה.

אני לא בטוחה שהיוצרים של הסדרה לגמרי הבינו מה הם רוצים לעשות ממנה ואם כן, אז עצוב לי שזה מה שהם בחרו. הסדרה היא על איימי, אישה בשנות ה40 שלה שעוברת משבר נפשי אחרי רומן ארוך-טווח עם הבוס, יוצאת לסדנת הבראה יוקרתית בהוואי וחוזרת הביתה עם המון אנרגיות ורצון לשפר את החיים שלה ואת העולם.

שניה, הלכתי לחבק כמה עצים.