סופו של עידן.

רציתי לעשות איזה משחק מילים עם "הקצה" אבל כולם כבר עשו את זה. ניחא.

למקרה שפספסתם, שלשום פורסם שתוכנית הרדיו הקצה של קוואמי ונדב רביד, יורדת משידור בגלגל"צ אחרי 13 שנה. זה עצוב נורא, באמת. אני לא אגיד שברדיו אין מוזיקה טובה בכלל, כי אני חושבת שגם בפופ וגם בהיפ הופ יש טוב ואת זה אנחנו דווקא כן שומעים ברדיו. אבל ברוב המקרים, הטוב הזה נמדד ביחס לז'אנר אליו הוא משתייך. מוזיקה שניתן לשפוט כטובה מעבר לשיוך לז'אנר אין הרבה, והקצה היא בהחלט אחת התוכניות המעטות מאוד ברדיו שמספקות מוזיקה כזו. לפעמים גם יש איזה הברקה ב88FM אבל איכשהו זה תמיד יוצא לי במזל. נותר לנו רק להודות על כך שזכינו להאזין לתוכנית במשך כל השנים הללו, ולקוות שהיא תמצא בית חדש.

כאות תודה על 13 שנים איכותיות, חשבתי שזו הזדמנות טובה להציג אמן שהכרתי דרך התוכנית.

שמו יואן למוואן (Yoann Lemoine), צרפתי מוכשר שהתחיל את דרכו בבימוי קליפים וסרטים. לאחרונה הוא התחיל גם לעשות מוזיקת אינדי תחת שם הבמה וודקיד (Woodkid). מסתבר שבין השאר, הוא ביים גם קליפים של טיילור סוופט וקייטי פרי. קשה להאמין בהתחשב בעובדה שהוא כזה היפסטר ענק.

אז הרבה מוזיקה הוא עדיין לא הספיק לעשות, אבל הוא כן הוציא השנה מיני-אלבום בשם איירון (Iron). משם לקוחה הפנינה הזו, שכאמור הכרתי בזכות הקצה:

את הקליפ המדהים הוא כמובן ביים בעצמו, והמתעניינים באופנה יוכלו לזהות את הדוגמנית אגנס דין שמככבת בו.

אגב, הופתעתי לגלות ששאר האלבום לא נשמע כל כך דומה, אבל הוא עדיין מעולה ומומלץ בחום.

להתרשמות נוספת, קמפיין המודעות לאיידס שבטח נתקלתם בו, הוא העבודה של למוואן. אותי אישית הוא קצת דוחה למרות הכוונות הטובות והמסר החשוב, אבל כל עולם הפרסום התלהב.

ואם כבר, אז קבלו גם את הקליפ של קייטי פרי שביים, הלא הוא Teenage Dream המוכר והטוב. אני לא מעריצה כזו גדולה של המוזיקה שלה, אבל במקרה את השיר הזה אני די אוהבת, ודווקא כשעושים קצת מחקר על למוואן רואים שהוא לא לגמרי ויתר על העקרונות שלו בשביל הקליפ הזה, ודווקא יש שם נגיעות מהסגנון האישי שלו.

לסיום, וזה משהו שמאוד מרגש אותי – למוואן אחראי גם על הקליפ הבא של לנה דל ריי, לשיר Born To Die (שאגב הוא גם שיר הנושא של האלבום החדש שלה). הקליפ כבר צולם וצפוי לצאת מתישהו בנובמבר. ייאי! בינתיים אפשר לצפות בדל ריי ו-וודקיד עושים את Video Games בהופעה שלה בניו יורק לפני כמה שבועות:

וחוויה של דיסוננס קוגניטיבי לסיום: אם הקצה תמיד הייתה תוכנית של היפסטרים, אבל היא הפכה לסופר פופולארית, איך הם עדיין אוהבים אותה כל כך?

Curious. Very Curious.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s