ארבע בנות רעות

האמת היא שאני לא יודעת למה אני כותבת את הפוסט הזה. התחשק לי לכתוב על כמה בחורות ראפריות, כי god knows שאין הרבה כאלה שאני מכירה, לפחות. האם בין ליל קים ומיסי אליוט לבין ניקי מינאז' היו עוד?

הקטע המעניין בראפריות, בשבילי, הוא שרובן משתמשות במיניות שלהן (למרות שחלקן מכחישות זאת) אבל הן לא משתמשות במיניות שלהן כמו שזמרות פופ עושות את זה. לא. הן עושות את זה בצורה הרבה יותר מלוכלכת, עם הרבה ישבנים מקפצים והרבה מילים גסות. למרות שאני יודעת שלא אמורה להיות, לפעמים אני מרגישה כאילו שיש סתירה בין שני הדברים האלה – הראפ והתדמית הסקסית. כלומר, אנשים מאוד רגילים לראות ציצים ותחת בקליפים של כל ראפר באשר הוא…"אבל אישה?" שואלת הפמיניסטית שבי. זה לא קצת מוזר שלמרות שאת מוכשרת את צריכה להשתמש באמצעים אחרים בשביל ליצור סביבך התלהבות? אולי בכלל אין שום דרך אחרת לעשות את זה כשמדובר במוזיקה מהסוג הזה?

והאמת שבסוף אני תמיד מגיעה לאותה מסקנה. שיעשו את זה אם בא להן. אם הן יודעות מה הן עושות, שיירקדו בעירום מצידי. אדל לאחרונה אמרה בראיון שהיא לא רוצה להיות רזונת עם כל הציצי בחוץ. כל הכבוד לאדל, אבל אם מישהי כן רוצה להיות רזונת עם הציצי בחוץ, אני לא חושבת שזה בהכרח הופך אותה לבחורה טיפשה, שרמוטה, זולה, או כל אחת מהמילים הכה נחמדות שמופנות כלפי הנשים האלה.

ובנימה אופטימית זו, בחרתי ארבע בחורות שמהן אני מאוד נהנית לאחרונה.

איגי אזליה (Iggy Azalea):

בלונדינית אוסטרלית עם רגליים מפה עד להודעה חדשה.

הכרתי אותה במקרה ולמרות שהתגובות כלפיה היו לא נעימות במקרה הטוב החלטתי לבדוק ממה כולם עושים עניין. היה  איזה קטע שהיא אמרה משהו גזעני באיזה שיר וכולם ממש התעצבנו עליה. שזה מפגר כי ראפרים אומרים דברים מבחילים ומזעזעים כל. הזמן. אז כנראה שהשנאה כלפיה מועצמת בגלל שהיא אישה…לבנה…ועוד בלונדינית! איך היא מעיזה להידחף לתוך תעשיית הגברים הגברית הזאת! היא מרבה להשתמש מילים כמו pussy, היא גם שרה…וגם מלקקת גלידה בחושניות! זה פשוט. לא. מסתדר. טוב, בואו נהיה רציניים שניה. אני מאוד אוהבת את המיקסטייפ שלה, Ignorant Art (שאותו אפשר להוריד באתר הרשמי שלה בחינם). אלבום הבכורה שלה, שבו היא משתפת פעולה עם הראפר T.I, אמור לצאת בחודשים הקרובים.

בינתיים אני מקשיבה המון למיקסטייפ, ובמיוחד לשיר אחד שפשוט הורג אותי כל פעם מחדש. גם הקליפ שלו די נסחף, אבל אני אוהבת שזה לא נראה או נשמע כאילו שהיא לוקחת את עצמה  יותר מדי ברצינות. אחרי הכל, כמו שאמרתי, ואני מאמינה בזה – אני עלולה להפנות כלפיה מבט שופט בהתחלה אבל זה רק כי הבוטות הזו תופסת אותי בהפתעה. אחר כך אני מתרגלת ואומרת לעצמי – אם הבחורה רוצה להכניס את כל הארטיק הזה לפה בבת אחת…מי אני שאעצור אותה?

אזליה בנקס (Azealia Banks):

מגניבה כי הכישרון שלה גובר על רצונה לנענע את ישבנה החשוף עבור כל הצופים ביוטוב. לא שיש לי בעיה עם נענוע ישבנים.

מסתבר שהזכירו אותה בכתבה ב"ישראל היום", שאני לא יודעת למה זה הפתיע אותי כל כך. כנראה בגלל שחשבתי שהם עסוקים מדי בלהיות ימנים בשביל לכתוב על תרבות? אני באמת לא יודעת. נו שוין.

האמת שאין לי כל כך הרבה מה להגיד על אזליה. היא באמת בחורה מאוד מוכשרת ממה ששמעתי. ובניגוד למה שאמרתי למעלה, לפי מה שראיתי בקליפים המעטים שיש לה, היא לא נוהגת להשתמש במיניות שלה בצורה מופרזת. היא כיפית. עם זאת אני חייבת לציין שהיא עשתה קאבר ל-Slow Hands של אינטרפול, שלדעתי היה די מעפן ולא כל כך נהניתי ממנו, אבל אתם יכולים לשפוט בעצמכם.

אני חייבת להודות שאני ממש אוהבת אותה רק בגלל השיר הבא, שאותו בכלל הכרתי בזכות הקאבר האדיר שעדי אולמנסקי עשתה לו בהופעה האחרונה של לורנה בי שהייתי בה. קראתי את המילים של השיר הזה ועדיין לא הבנתי על מה לעזאזל היא מדברת, ועם זאת המשפט "I guess that cunt gettin' eaten" יישאר חקוק בלבי לעד. איזה ליריקה! סתם. באמת, אני ממש אוהבת את השיר הזה.

קריישון (Kreayshawn):

היפסטרית-על עם אמא מפורסמת כלשהי. לא אוהבת ללבוש לואי ויטון, גוצ'י או פרדה. רק בגדים של היפסטרים.

קריישון מבחינתי היא תופעה מיוחדת. היא ה"ראפרית" הלבנה הראשונה שנתקלתי בה כך שאולי זאת הסיבה שאני עדיין נהנית ממנה לפעמים. האמת היא שאני חושבת שהיא ממש מגוחכת. ואיך אפשר שלא? השיר החדש שלה כל כך מופרך שאני מתקשה אפילו להרכיב לגביו משפטים קוהרנטיים. הוא נקרא Breakfast, והקליפ כולל אנשים ששופכים על עצמם סירופ מייפל, אוכלים פנקייקים ומשפריצים אחד על השני קצפת, באופן שאמור להיות סקסי ומפתה אבל הוא ממש ממש לא.

מבחינת היכולות המוזיקליות שלה, היא כנראה החוליה החלשה בפוסט הזה. חוץ מזה, פשוט רואים שהיא ממש מנסה וזה לא מושך במיוחד.

למה היא פה בכל זאת? ראשית, כי קרוב לודאי שכשייצא אלבום הבכורה שלה אני עדיין ארצה לשמוע אותו. שנית, אני עדיין ממש מחבבת את Gucci Gucci, הסינגל שבזכותו אנשים מכירים את הבחורה הזאת. כמו תוכניות ריאליטי, פשוט כל כך מטופש שאי אפשר שלא להנות ממנו.

ראו הוזהרתם.

ניקי מינאז' המלכה (Nicki Minaj):

תחת, תחת, תחת, תחת, תחת. אני לא מאמינה שהשיר הזה גדל עלי בסוף.

מה לא אמרו כבר על האלבום החדש של ניקי מינאז'? טוב, האמת שנראה לי שרוב מה שאמרו היה זה שהוא ממש גרוע. אבל זה לא מנע ממני מלהקשיב לו שוב ושוב ושוב. אומרים המבקרים שבאלבום הזה ניקי מנסה לרצות את כולם, בזה שהיא עושה חצי אלבום של ראפ וחצי אלבום של פופ ושזה פשוט לא עובד. לא יודעת, זה עובד בשבילי. אני יודעת שהליריקה שלה לא מדהימה במקרה הטוב ומזעזעת במקרה הרע, אבל זה לא מזיז לי. כשאני יוצאת, זה בדיוק מה שאני רוצה לשמוע. קצת ראפ, קצת פופ טראשי. מה רע? זה לא שהיא מתיימרת להיות פיונה אפל או ג'ף באקלי. לפעמים מוזיקה היא אכן רק בשביל הכיף ולא בשביל לשבת בפינה חשוכה בחדר ולהעמיד פני אקזיסטנציאליסט.

בכל אופן. הקליפ האחרון שלה הוא זה שהעלה אצלי מחדש את התהיות לגבי נשים וראפ. ב-Beez In the Trap ניקי לגמרי משחקת את שני התפקידים: ניקי בתור הראפר הקשוח, סביבה מרקדות בחורות לבושות בבגד ים קטנטן שבקושי מכיל את ישבנן העצום. וניקי בתור הבחורה, בבגד גוף מנומר שכל כך צמוד עד שהוא נראה כאילו שציירו אותו עליה. ומעבר לשתי הדמויות הללו ישנה גם ניקי עצמה, עם הצללית והאודם הבוהקים והפאות המטורפות.

ואז אני מגיעה לאותה הארה – איכשהו בסוף נראה כי הבחורה בפאה הירוקה היא זו שמנהלת את העניינים. וזה בדיוק מה שגורם לי לפרגן לבנות האלה ולהיות לגמרי בסדר עם זה שאני אוהבת אותן, גם כשהן משתמשות בסקס כחלק בלתי נפרד מהתדמית שלהן. שיהיה להן בכיף.

חג שמח!

תגובה אחת לרשומה “ארבע בנות רעות

  1. פינגבק: רואות עולם « האחות הגדולה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s